לא אחת, מכורח הנסיבות, אנשים נקלעים לרצף אירועים שמובילים את חייהם אל תהום חשוכה, זאת על אף שמעולם לא העלו בדעתם כי ימצאו עצמם בסיטואציה שכזו. כך פ' (שם בדוי), צעירה תושבת אשדוד (34), אם חד הורית לשני קטנטנים המתמודדת עם פיברומיאלגיה (דאבת השרירים), מצאה את עצמה אובדת עצות, על סף איבוד דירתה השכורה כשאין באפשרותה לשכור אחת אחרת, מתקשה לגדל את ילדיה ולקיים אורח חיים מינימליסטי.

לפני כשנתיים היא ובעלה התגרשו ומאז חייה רק הלכו והידרדרו. בתחילה היא מספרת שפנתה לרווחה בבקשה לסיוע ואלו אכן החלו איתה בתהליך וחיפשו עבורה את המסלול המתאים, אולם על אף שהיא מקבלת סיוע חודשי במזון, טרם התקבל עבורה המענה המתאים שיאפשר לה לגדל את ילדיה הקטנים ולקיים אורח חיים ראוי.

ברווחה טוענים, לדבריה, שאינה זקוקה לסיוע וביכולתה להתמודד מול מצוקותיה באופן עצמאי, מפני שהיא "יודעת להתנסח כראוי", זאת על אף המצב בשטח. עוד היא משתפת כי לאחר שהתלוננה לנציב תלונות הציבור, הרווחה סימנה עליה "איקס" והתחושה שלה שלא באמת מנסים לעזור לה, כאשר כל מבוקשה הוא ליווי נכון, לו רק בכדי שתוכל לעמוד שוב הרגליים.

כתוצאה מהמחלה שהתפרצה אצלה עקב הלחץ הנפשי, היא אינה מסוגלת לעבוד בעבודה מסודרת והיא נאלצת להתקיים מקצבת מזונות שגובהה 3,150 ש"ח בלבד, אותם משלם הביטוח הלאומי מפני שהגרוש מתנער מאחריות לילדיו, וגם את הסדרי הראיה שנקבעו בפסק דין של בית המשפט - הוא אינו מקיים. כך כל הנטל של גידול הילדים על כתפיה בלבד. היא אובחנה עם 41% נכות רפואית ועוד 15% נכות לצמיתות, אולם כשהגישה תביעה נכות לביטוח לאומי, בקשתה נדחתה לאחר תהליך ארוך ומייגע.

אובדת עצות, פ' הוסיפה לפנות למשרד השיכון בבקשה לסיוע בדיור, ובסופו של דבר קיבלה סיוע חודשי בשכר דירה העומד על כאלף ₪ בלבד, מה שתרם במעט אך יחד עם זאת לא הוביל לפתרון ישים.

השבוע מסתיים חוזה השכירות בדירה בה היא מתגוררת, אולם לאחר מסע שכנועים מול בעלי הדירה היא הצליחה להשיג חודש שכירות נוסף בסיומו התבקשה לפנות את הדירה אחת ולתמיד, זאת מפני שהיא מתקשה לשלם את התשלומים בעקביות.

דירה חדשה להשכרה היא מתקשה למצוא מפני שאין ביכולתה להמציא מסמכים נדרשים כמו תלוש משכורת וכד', ולהוכיח כי ביכולתה לעמוד בתנאים. למשפחתה הקרובה אין את היכולת לסייע לה לדבריה והיא נאלצת להתמודד עם המצב לבדה.

כך, למרות כל המאמצים והניסיונות החוזרים והנשנים מול הגורמים השונים, פ' מצאה עצמה זועקת בבקשה לעזרה. כל מבוקשה הוא ליווי נכון ומתאים של הגורמים השונים ודיור ציבורי שיוכל לסייע לה לעבור את החודש ללא חשש שתיזרק מהדירה, לו רק בכדי שתוכל לעמוד שוב של שתי רגליה, לגדל את ילדיה ביציבות ולקיים אורח חיים ראוי ומכבד.

"בחיים לא חשבתי שאגיע למצב הזה" – היא אומרת בכאב, "כל שאני רוצה הוא לעמוד שוב על הרגליים, אבל אני מתקשה לעשות זאת לבד וזקוקה לעזרה. בסופו של דבר אינני אדם עצלן ואני רוצה ומוכנה לעבוד, אבל אני צריכה מקום עבודה שיכיל את הצרכים שלי כאם חד הורית וכמי שלוקה בפיברומיאלגיה".

לסיוע ולפרטים נוספים חייגו: 052-8024431 (שמואל) 

תגובת משרד הרווחה, עיריית אשדוד:

מדובר במשפחה חד הורית, אימא ושני ילדים בני 4 ו-5, מוכרת ועטופה היטב ומטופלת באופן אינטנסיבי עם מס' גורמים מטפלים. אם המשפחה מתקיימת מקצבת מזונות בסך 3,150 וסיוע בשכ"ד בסך 1,179 ומקבלת הנחה בארנונה וכן הנחה לחברת החשמל לפי הקריטריונים החדשים.

כמו כן מקבלת מידי חודש סיוע במיזם התזונתי בשווי 500 ש'. היא גם טופלה בתוכנית "הדרך החדשה" על כל המשתמע מכך, טופלה בעוצמה לצורך מיצוי זכויות ולאחרונה השתלבה  בתוכנית "נושמים לרווחה", כולל מלווה, וכנראה לאחר החגים תשתלב בתוכנית נתיב שתאפשר לה לקבל קצבה של 5000 ש"ח למשך 4 חודשים.

באשר לדיור, הנ"ל מערערת על ההחלטה שלא להגדיל את הסיוע ואנו תומכים בדוח. כדי לקבל את הסיוע היא צריכה להגיש עוד מסמכים ולחדש את חוזה הדירה החדש עם השינוי שביקש המשכיר. לעת הזאת היא מחפשת דירה אחרת. כמו כן היא נמצאת בהליך מול המוסד לבט"ל, להכרה בנכות בגין פיברומלגיה והפרעות אכילה. כל הטיפול בה מלווה בעו"ד מהסיוע המשפטי.

לסיכום: המשפחה מטופלת באופן אינטנסיבי, עטופה בשירותים ומקבלת מענים ואוזן קשבת, אלא שלדעתנו נראה שישנה רגרסיה וניסיון להפעיל גורמי סביבה להשגת עוד מענים.