"תושבים יקרים,

הפוסט הזה חשוב במיוחד - לכולנו.

זהו פוסט של ניצחון משותף, זהו פוסט של אמת, זהו פוסט של אחדות, אהבת חינם וכוח. זהו פוסט שכל טוקבקיסט מאחורי מקלדת חייב להפנים, זהו פוסט שקורא לכם: לא לבריונות ברשת.

כידוע לכם, שלשום הגשתי תלונה במשטרת ישראל כנגד תושב העיר שפרסם בגנותי דברים שאי אפשר היה להבליג עליהם.

לא, לא כל דבר מותר לכתוב או לומר בשם הפוליטיקה, יש מקרים שהמוח לא מוכן לשאת. גם לא הלב. משפחתי נפגעה עד עמקי הנשמה - ועל פגיעה כזו קשה היה להבליג.

אני מבין את העלהום התקשורתי, מבין את הגולשים, מבין שלכל אחד יש את הצד שלו והבחירה שלו ואני לגמרי מקבל זאת כחלק מעיקרון 'חיה ותן לחיות' בו אני דוגל - אולם אפשר להביע דעה גם בדרכי נועם. לא חייב לקלל או להגיע למימדים מפלצתיים שעלולים לפגוע במשפחות.

התושב הזה, רומן מנליס, הפך לחברי הערב, לאחר שנפגשנו. הוא הבין את גודל הטעות, הבין את הגבול האדום שחצה ובעיקר ביקש מעומק ליבו סליחה. הייתה התרגשות גדולה ואמיתית.

ההידברות שלנו החלה כאשר קראתי לו להתנצל בצ'אט לייב ששידרנו אתמול, והוא לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. רומן שלח מייל בו הוא מתנצל וביקש שניפגש.

מי שמכיר אותי יודע שאני עושה דברים במהירות. אז נפגשנו, לחצנו ידיים, שוחחנו, התחבקנו, הוא אמר את דברו, אני סלחתי, מבחינתי הסיפור הזה נגמר. כולנו תושבים של עיר אחת וזה מעל הכל.

אנו, רומן ואני, מבקשים מכם בכל לשון של בקשה: שימו לב למה שאתם מקלידים, שימו לב למה שיוצא לכם מהפה. למילים - שמוקלדות ונאמרות - יש כוח עצום. מילה היא כמו נוצה העפה ברוח, כשיוצאת המילה היא עפה באוויר כמו חץ ומכלה כל שבדרכה.

חברים, בבקשה, אל תתנו יד לבריונות ברשת, אפשר לפתור דברים בהידברות, אל תתנו יד לאלימות.

שלכם, אלי לחמני