בבית משפחת לוי באשדוד עוד מתקשים לעכל את האובדן הכבד שפקד אותם עם מותו של בנם ישי בן ה-13, שבסה"כ יצא לעוד רכיבה שגרתית על האופניים החשמליים עם חברים בימי החופש הגדול – אך לא שב.

ישי ז"ל התנגש בחברו דוד שרכב בסמוך אליו במהלך תחרות שקיימו ביניהם עם כמה חברים. הוא פונה לביה"ח כשמצבו בתחילה מוגדר בינוני, אך שם התברר גודל הנזק - עם גילויו של שבר בגולגולתו.

אמו של דוד סיפרה לאשדוד נט: "הם חברים טובים שלקחו אופנים מחברים כי להם אין אופניים חשמליים, עשו תחרות והתנגשו ביניהם במהירות גבוהה. הבן שלי בלם, אבל ישי לא הצליח. הוא ממש עף. הבן שלי לא איבד עשתונות, קפץ מהאופניים, הוריד את החולצה וניסה לעצור את הדם".

"בהתחלה לא חשבו שזה משהו רציני, אבל אחרי כמה שעות דיברתי עם הבן שלי שהלך איתו לבית החולים והוא בכה לי בטלפון שהמצב שלו ממש לא טוב ושמתפללים עליו" - היא הוסיפה. 

לדבריה, דוד הבן שלה ניצל ממש בנס. "עכשיו הוא בטראומה נוראית" - היא אומרת. "הוא ראה את הכל מתרחש לנגד עיניו וגם הגיע לביה"ח, אבל העובדה שישי איננו היא הקשה ביותר. האופניים האלה הם כלי רצח, אסור להתפתות לתת את זה לילדים.  בעיניי צריך להוציא אותם מהחוק".

דוד חבר של ישי סיפר לאשדוד נט: "ישי היה חבר קרוב שלי, למדנו יחד באותה כיתה בישיבה, בשעות הפנאי שיחקנו יחד. אני בקשר עם ההורים שלו, זה מאוד קשה. אמא שלו חיזקה אותי שאהיה חזק גם אני".

כאמור, מיד לאחר התאונה ישי הועבר מאסותא לאיכילוב כשהרופאים לא נותנים לו סיכויים גדולים לשרוד, אולם מצבו השתפר באורח נס בימים הראשונים - עד ליום שני האחרון – אז חלה הידרדרות במצבו ותוך שעות בודדות הוא נפטר.

אביו, הרב שחר לוי, מספר כי ישי ז"ל תמיד הקפיד לחבוש קסדה ואף התחדש באחת חדשה בימים שלפני התאונה, אולם מעידה של רגע שבה החליט לעלות על האופניים ללא קסדה – הסתיימה באסון הכבד.

"היו לי מלחמות גדולות איתו על האופניים החשמליים, והוא תמיד הבטיח לי שיחבוש קסדה ובאמת אני יודע שתמיד ראו אותו עם קסדה" – מספר האב לאשדוד נט. "באותו יום הוא גם חבש קסדה, אבל בשלב מסוים הוא עלה הביתה להתפנות ושכח אותה שם – וחשב לעשות רק סיבוב קצר".

"לצערי הרב הוא נפגע בראש" – הוא מוסיף. "פינו אותו לאסותא, שם הבינו שהמצב שלו חמור ופינו אותו לאיכילוב. רצו להכניס אותו לניתוח, אמרו שיש לו שבר מאוד גדול בגולגולת. הרופא הסביר לנו שהניתוח מאוד מסוכן, שהוא יושב על עורק ראשי ויכול להיות שהילד לא ישרוד את הניתוח".

לדבריו, הרופאים קיוו להימנע מניתוח למרות שהסיכויים לא היו לטובתו של ישי ז"ל – אך באמת מצבו השתפר איכשהו בימים הראשונים. "הרופא אפילו נעשה אופטימי" – אומר הרב לוי. "אבל לא הרבה זמן אחרי ישי קיבל פרפור בלב".

במשך שעה ארוכה טובי הרופאים נלחמו על חייו של ישי, לבסוף הצליחו לייצב אותו והוא חובר למכונת אקמו לב. "הדקות האלה הרגישו כמו נצח" – אומר האב. "כשנכנסו לחדר, הרופא הפציר בנו שלא לבכות לידו. הוא אמר בחוץ מותר לבכות אבל כאן – רק אנרגיות טובות".

"השתדלנו לחזק אותו, היינו באופטימיות גדולה שהוא יחזור הביתה בריא ושלם" – הוא הוסיף. "אפילו כבר תכננו את סעודת ההודיה שנעשה כשהוא ייצא מזה. ברוך השם גם ציבור רחב נעתר בתפילות לרפואתו, אבל בסוף נגזרה הגזרה".

ישי ז"ל הובא למנוחות עוד באותו היום, כשרבים מלווים אותו בדרכו האחרונה. במהלך השבעה המשפחה נחשפה לסיפורים שחיזקו אותה כי מדובר בגזירה משמיים – שאפילו ישי ז"ל ידע עליה, במודע או שלא.

"החברים סיפרו שכמה ימים קודם ישי הגיע לסגור חשבון עם כולם, אפילו שמדובר בעשרה או בעשרים שקלים, הוא הגיע להחזיר לחברים שלו את מה שהוא חייב להם. במקרה אחר חבר סיפר שהם ראו אוהל אבלים בשכונה וישי אמר שעוד מעט יהיה פה אוהל נוסף".

על ישי הוא מספר: "ישי איכשהו הכיר כמויות של אנשים, כמו אדם מבוגר. לכולם הוא חייך, את כולם הוא אהב, לכולם הוא הכניס אנרגיות. בכיתה הוא היה הילד שמשכין שלום ורודף שלום. היה לו פשוט חיוך מהפנט. כולם זוכרים אותו מחייך, ראשון לומר שלום. היה חברמן בצורה לא רגילה".

כמסר להורים הוא מבקש להוסיף: "ילדים לא מבינים את החשיבות של חבישת קסדה על הראש, עד כמה הדבר הזה מציל חיים. זו ממש נהייתה מגפה במדינה שלנו לצערי. אנא הקפידו שהילדים שלכם חובשים קסדות כשהם יוצאים לרכב. שלא נדע, האובדן והכאב הזה של משפחה הוא בלתי נתפס, פשוט אין כלים להכיל את זה".