זה הזמן להזכיר כי הרוב לצערי שכח! זה הזמן להקריא למנהיגי העם את מגילת העצמאות, את החזון הציוני שלשמו אנחנו כאן:

 “מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית

ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ

לטובת  כל  תושביה;  תהא  מושתתת  על

יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם

של  נביאי  ישראל;  תקיים  שוויון  זכויות

חברתי  ומדיני  גמור  לכל  אזרחיה ...."

(מתוך מגילת העצמאות, אך תלוש מהמציאות בא אנו חיים)

הגשמת המטרות הציונות שנקבעו בתוכנית באזל: "להקים לעם ישראל בית-מולדת בארץ-ישראל, שיהיה מובטח על בסיס משפט העמים..." 

עכשיו לך תסביר את זה לזוגות הצעירים שבסה"כ רוצים להקים בית בארץ ישראל שמדינת ישראל החדשה מונעת זאת מהם, שמדינת ישראל החדשה סוגדת ליזמים ולמשאבים, שהיא שותה כל מה ששפוי ומשעבדת אותם לטייקונים.

כל צעיר שרוצה להקים בית בארץ ישראל היה צריך לשעבד את עצמו ועתידו למשך 20-25 שנה לטובת תאבונם ההולך וגובר של  ספסרי הקרקעות, הבנקאים, לקופת האוצר, לחזון החדש של הממשלה (לקחת מהעם כסף כידי לקנות את השלטון.) 
התיאבון של כל אלו  גדל עד כידי כך ש....אפילו מי שכבר מסכים לשעבד עצמו לעשרות שנים, זה עדין לא מספיק, הוא צריך להביא מהבית עוד ועוד.

אני מביט באלו שמנהיגים היום את מדינת ישראל ואני מתבייש.
אני מביט באלו שמבקשים להנהיג את מדינת ישראל – אני בספק ...  

אל המרוץ החדש על הנהגת המדינה הצטרפו אנשים טובים ושאפתנים. הבעיה שלי שחלקם מאוהבים בחלומות שלהם.  אולם מחיר ההגשמה של החלומות, בשיטת הממשל במדינת ישראל,הוא פשרה. 

פשרה זה מחיר כבד. ברגע שאדם מתחיל בפשרות...אין לזה סוף, הוא ממשיך וממשיך להתפשר עד שהוא מאבד את הרעיון שלשמו הוא רץ.
השבוע קבלתי צביטה בלב מיאיר לפיד ממנו התלהבתי בתחילת הדרך - לפיד הציג השבוע  את המקום השני ברשמתו לכנסת  - יעקוב פרי.
לפרי אומנם עבר מרשים ומפואר (כיהן כראש השב"כ בין 1988 ל-1995) אבל לאחר פרישתו מהשירות הפך לנשיא חברת סלקום וכיו"ר בנק מזרחי טפחות.  
האיש ייצג גופים שסחטו את מעמד הביניים בלי בושה, בעזות מצח, תוך גריפת רווחים של מיליארדים רבים על גבם של רוב משפחות ישראל, תוך תאבון בלתי נשלט, תוך ניצול ציני של חוסר תחרות ומשאבי המדינה. האיש הזה ייצג את מעמד הביניים??? והנה לפיד מחמדי, הצבר שאהבתי ועדין אני מעריך, עשה פשרה ראשונה. הלוואי ואתבדה.

והנה השר כחלון, היחידי שעשה מעשה אמיץ כאשר הכניע את טייקוני החברות הסלולאריות, את אלו שמכרו לנו זמן אוויר בלמעלה מאלף שקל בחודש ויללו בדמעות תנין ש - אם המחירים ירדו חלילה וחס....הם יתמוטטו ואיתם יתמוטטו משפחות שלמות. והנה המחירים ירדו ל100 שקלים בחודש והנה האומללים מרווחים רק מאות מיליוני שקלים לכל חברה, והנה נחשף לפנינו - עד כמה החארות סחטו אותנו במשך שנים רבות ברישיון של המדינה – רישיון למכור לנו אוויר במחיר מופקע.

והנה גם כחלון פרש פתאום בלי להסביר מדוע ולפתע נוצר צל גדול במפלגת השלטון.
...כשאדם קטן (שר שולי) מטיל  צל גדול, סימן ש...השמש שוקעת.

אני מחפש את האחד שיחזיר את השפיות למדינה, את הניצוץ הציוני, את הרעיון שלשמו אנחנו כאן, אני מחפש ולא מוצא.

אני לא מיואש כי גם כשמביטים בזחל לא מאמינים שיצא ממנו פרפר.
אז אולי מסתובב לו איזה זחל,  איזה רעה צאן נוסח משה רבנו, איזה נאיבי אחד שיאמין בחזון הציוני:
"מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת  כל  תושביה, תקיים  שוויון  זכויות  חברתי  ומדיני  גמור  לכל  אזרחיה ..."
בוא נחפש רק את האחד שיקום כל בוקר ויחשוב "מה אני עושה הבוקר למען העם שלי?", הכיצד אני דואג שהמשאבים של המדינה יחזרו לבניה? אייך אני מחזיר את החיוך לאזרחים? אייך אני משחרר את העם משיני הטורפים?
ואם נתקשה למצוא את הזחל שמתחבא בין קן צרעות...אין ברירה,  חובתנו להמשיך ולחפש, למצוא ולדרוש ממנו –

שלח את עמי!