וידוע המעשה אשר היה אצל החפץ חיים, אשר היה לו תלמיד, אשר בכל פעם היה מבקש ברכה לפרנסה והיה מבטיח הבטחות, כאשר יהיה עשיר יתן הרבה צדקה ולא יקמץ בצדקה וכו'. החפץ חיים הזהיר אותו, שידע שחייב לעמוד בהבטחות ואם נודר מתחייב ליתן כפי שאמר צדקות. והנה עברו ימים ואותו תלמיד התעשר עושר גדול ביותר אשר אין לשער ולתאר את עושרו הרב ומרוב עיסוקיו ועסקיו עבר לגור בעיר מוסקבה. והנה שכח הוא מן מצות הצדקה ולא תרם מאומה לשום עינין של כלל עם ישראל. באחד הימים נסע החפץ חיים למוסקבה בשביל עיניני הישיבה, כל גבירי העיר באו לקבל את פני החפץ חיים וגם אותו תלמיד היה בין הנאספים, עבר זמן וכולם החלו ללכת לביתם, נשאר התלמיד עם החפץ חיים לבד בחדר. והנה ניגש התלמיד לרבו ואמר לו: רבי, אני בצער גדול, יש לי מחלה קשה ביותר, שאל אותו החפץ חיים מה היא המחלה, ענה ואמר: אני לא יכול לתת פרוטה לצדקה, יש לי כמן חולי שלא יכול להוציא מכיסי פרוטה ואני יודע שאני עושה דבר רע, אך זה יותר מכוחי.
אמר לו החפץ חיים: אני אמשול לך משל למה הדבר דומה: איש פשוט הלך לעיר לעשות את קניות החג, נכנס לחנות של חנוני וביקש ממנו קמח ברובל אחד, אמר לו בעל החנות: הנה שק הקמח, תמלא כמה שאתה רוצה ואחרי כן אני אשקול את השק שלך. החל האדם למלאות את שקו הרבה מאוד, יותר מן הרובל אשר אמר והנה כשסיים הניח רובל על השולחן ורצה לצאת. עצר אותו בעל החנות ואמר לו: יש פה יותר מחמש רובל קמח! ואתה רוצה לילך עם זה, זה עולה יותר. ענה האדם: אבל אמרתי רובל. ענה לו בעל החנות: אבל לקחת חמש רובל.
אמר לו החפץ חיים: כך אתה, רוצה לקחת שקים גדולים בתשלום כמו ששילמת פעם.
לכל דבר בחיים יש את המחיר שלו. לכן, כשהקב"ה נותן לאדם ישועות, האדם מחוייב יותר וכשהאדם עולה ומתעלה, חייב האדם יותר לשלם. ואין האדם יוצא מן העולם הזה בלי לשלם את כל מחוייבותו אשר התחייב בעולם, יש פנקס בשמים פתוח אשר הכל נרשם הטוב והרע.

והנה, בימים אלו, אשר בילבול גדול עובר על העולם כולו ואין יודעים מה ילד יום ומה טמון ביום הבא. וכל אשר יודע ומבין, מרגיש שיש ערפל גדול וחושך וגיא צלמות וצריכים זכויות לעבור ימים ושבועות אלו.
וידוע סגולה המובאת בזוהר הקדוש להנצל מדינה של גיהנם. מסופר על התנא רבי אלעזר בנו של רשב"י, שעמד על שפת הנהר לעבור את הנהר. ובאותם ימים היו עוברים ברגל והיו תמיד, בדבר זה, סכנות רבות. ורבי אלעזר היה לו מומחיות לעבור את הנהר והנה רואה זקן ולצידו ילד קטן העומדים לעבור את הנהר, פנה רבי אלעזר אל הזקן ואמר: בואו נא ואעבירכם את הנהר, את הנער אשא על כתף אחד ואת השני על כתף השני ואעבירכם את הנהר וכן עשה. בדרך שאל את הזקן: מי הוא הנער המתלוה אליך, השיב לו כי הוא לומד אצלו, אמר לו רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי: אם כן אני אצילך מדינה של גיהנום כי כוחי רב בעולם הזה ובעולם הבא ובעוצם כוחי שיש לי שם לא אניח למלאך של גיהנום ליגוע בך.
והנה, דיברי הזוהר הקדוש בפרשת לך לך יש בהם יסוד גדול: כל מי שיש עליו זכות של תינוקות וקטנים שלומדים תורה, אין כח של מלאכים רעים יכול לשלוט עליו.
וכל אחד ימצא דרך, איך להוסיף על כל המצוות והמעשים טובים אשר עושה, גם זכויות של חלק בלימוד תינוקות של בית רבן, להגביר הזכויות ולמיתוק הדינים על הכלל ועל הפרט.
ה' יושיע ויציל ונזכה לעלות ולהתעלות בעבודת ה' ונגאל גאולת עולמים.