עמרם מליץ יושר
הרב יאשיהו פינטו
13.03.11 / 14:29
להאזנה לתוכן:
ז' באדר, יום פטירת משה רבנו.
יום זה, מהימים הקדושים והמיוחדים ביותר לעם ישראל.
ובכל עת ובכל זמן, בין לפרט ובין לכלל, כאשר נמצאים בצער וביגון מעוכרי ישראל ומצרות אשר האדם נמצא בהם, יש כח גדול מכוחו של משה רבנו להיוושע ולהכניע את שונאי עם ישראל ואויבי תורתינו הקדושה בכוחו של משה רבנו.
וכמו שמובא במדרש, בשעת חורבן בית המקדש היה זמן קשה בשמים ומידת הדין הייתה מרובה ביותר והיה סכנת כליה חס ושלום על עם ישראל, אמר הקב"ה לירמיה הנביא: לך וקרא לאברהם יצחק ויעקב ומשה מקבריהם, שהם יודעים לבכות ולעורר רחמים. אמר ירמיהו להקב"ה: איני יודע היכן משה רבינו קבור; אמר לו הקב"ה: לך לשפת הירדן והרם קולך וקרא בן עמרם, בן עמרם עמוד וראה צאנך שבלעום אויבים.
הנה, עצה זאת שנתן הקב"ה לירמיהו הנביא הייתה עצה לא רק לאותו זמן, אלא עצה ולימוד לדורי דורות באורך הגלות כאשר היחיד או הרבים עומדים בזמן קשה בניסיונות, או בגזרות, או בצרות, אשר רשעים או אכזרים עומדים עלינו לכלותינו, לעמוד על שפת הירדן, פרוש על התורה הקדושה אשר נמשלה למים ולצעוק בן עמרם בן עמרם, לקרוא בשמו של משה רבינו שיעמוד מליץ יושר ויעורר רחמים עלינו להינצל מכל היסורים והגזרות והצרות אשר עומדים עלינו.
והנה, ביום קדוש זה בוכים לפני הקב"ה ומעוררים את כוחו של בן עמרם, שיעמוד מליץ יושר על הפרט ועל הכלל ומבקשים רחמים וחמלה להיוושע ולהינצל ולראות בישועת ה' בישועת עולמים.
והנה, גדולתו של משה רבנו אין לשער וגדולה מהשגתינו ולא קם בישראל כמשה עוד.
ועלה בדעתינו לבאר ולומר, על הפסוק בפרשת דברים ל"ד: "ולא ידע איש את קבורתו". והגמרא במסכת סוטה י"ד: העומדים למטה רואים אותו למעלה, והעומדים למעלה רואים אותו למטה. ואפשר לבאר ולומר: העומדים למטה, אלו קטני אמונה שנקראים למטה, רואים אותו למעלה, חושבים הנה משה רבנו למעלה בשמים ואין קשר עימו. אך העומדים למעלה, אלו אנשי המעלה, אנשים עם אמונה בהקב"ה שהם למעלה, רואים את משה רבנו למטה שנמצא עימנו בכל דור ודור וכוחו שריר וקיים יחד עימנו בכל עת ובכל זמן.
וזה היה מחשבתו של המן הרשע, כאשר חיפש חודש לאבד את עם ישראל, חשב שחודש אדר טוב משום שבחודש זה מת משה רבנו, אך לא ידע שגם בחודש זה נולד וכוחו כח של תולדה. בכל דור ודור, ובכל תלמיד חכם ובכל צדיק יש מכוחו של משה רבינו, ובכל עת וזמן יש תולדה חדשה למשה רבינו.
והנה, זכינו בע"ה היום בערב, להכניס ספר תורה בישיבתינו הקדושה שובה ישראל במיאמי, ודאי שדבר זה מעורר רחמים בשמים ומשה רבינו יעמוד לפני הקב"ה וימליץ טוב בעד כולנו ויקוים " קל נקמות ה' קל נקמות הופיע" ו"כל כלי יוצר עליך לא יצלח".
וכשם שבחודש הזה, המן וזרש אשתו, אשר חשבו להרע ולהכחיד את עם ישראל, נמחה זכרם מן העולם והקב"ה מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים, וקל וחומר לכפויי הטובה.
כדמובא, אחשוורוש היה לו שני מפקדים על צבאו, אחד היה מרדכי היהודי ואחד היה המן הרשע. והמלך אחשורוש נתן קיצבה של כסף לשניהם, מרדכי הצדיק חישב את כל הוצאותיו ביושר, המן הלך אחרי זרש אשתו, אשר כל הון שבעולם לא הספיק למלא את תאוותיה.
וכך, אחרי חודש סיים את כל כספו, עמדו החיילים וביקשו את משכורתם ואת מחייתם ולא היה להמן מה לתת להם, עמדו להורגו. מיד בא בבכי ותחנונים למרדכי שיעזור לו, עמד מרדכי הצדיק וריחם עליו ונתן לו את אשר היה צריך אך במקום להחזיר טוב, עמד וחישב בכל דרך איך להרוג ולהשמיד את עם ישראל.
ימים רבים, המן התהלך שמח שמחה מרובה הנה תאוותו עומדת להתקיים להרוג ולאבד ולהשמיד את כלל ישראל וזרש אשתו אשר יעצה את כל העצות, שמחתה הייתה מרובה, אך ברגע אחד, אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים, ישועת ה' כהרף עין וכאשר הנפילה של הרשעים מתחילה אין מעצור "וכל דבר אשר חשבו לעשות כאשר זמם לעשות לאחיו כן יעשה לו" ואת העץ אשר בנה למרדכי, אותו תלו על עץ זה.
וברגעיו האחרונים, המן חיפש את אשתו אשר היא יעצה לו את כל הרע, חיפש תמיכה ועזרה ומה אשתו הרשעה זרש עונה לו; אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות ליפול לפניו לא תוכל לו; הרי ידעת זרש שמזרע היהודים מרדכי, ידעת את כל הדברים האלו מדוע יעצת כך לבעלך?! אלא, זה גם חלק מן העונש של המן, היועצים אשר הלך אחריהם הם הניחוהו והשאירו אותו בודד בפני הצרות הגדולות.
וכך, סופם של כל הרשעים, רעה רודפת רעה ואחריתם עדי אובד "על כן לא יקומו רשעים במשפט".
נחזק עצמינו בתורה הקדושה ובזכות רעיה מהימנא, נזכה לאורה זאת תורה ואור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו לגאולה שלמה ובזכות אבותינו הקדושים ה' יתן הטוב והשמחה תהיה מנת חלקנו כל הימים.