פעם נאלצתי לפנות לבחורים בברים ולשאול בחוצפה שובבית: "יש לך חברה?" ואז נעמדתי מול האובייקט הגברי וההמום וחיכיתי לתגובה שלו, בעודי מתפללת לאלוהי הדייטים שהוא יגיד ש "לא" ואז מסמיקה עם עצמי (למרות שלא ראו עליי, כי אני "שחורה") ומקווה שהאדמה תיפער פיה ותבלע אותי לתוכה עד שהוא עונה.

במקרה הטוב, אם הוא היה עונה שאין לו חברה, זה די היה תלוי מה מצב האלכוהול בדם שלי. ברגעים של תעוזה הייתי מיד מנשקת אותו, ברגעים אחרים הייתי מבקשת את מספר הטלפון שלו ומקווה שהוא לא יצחק לי בפנים או ייתן לי מספר מפוברק ויילך לספר לח'ברה שלו שמישהי התחילה איתו ולא תשמע ממנו יותר לעולם.

נכון, בבר אפשר ליצור קשר עין, אפשר לעשות סיבוב שלם רק כדי לעבור לידו "בדרך" לשירותים, לרחרח אותו ולומר לו "וואו, גם אני משתמשת ב'בדין' הלבן" ולצאת קצת קריפית. אפשר גם להתחכך בו "בטעות", לבקש אש, לשאול אותו אם יש לו עליו במקרה מטען לגלקסי 5S או מפתח רזרבי אליו לדירה ולהגיד לו שאת מחכה לו שם ושירגיש בבית כשהוא מסיים בבר ויאללה...

אפשר לעשות הרבה אבל אי אפשר לנהל ממש שיחה. רעש, אנשים, עשן, מוזיקה ובעיקר מלא בחורות שלא משנה כמה הרגשת טוב עם עצמך כשיצאת מהבית- תמיד תהיה מישהי יפה ממך ומה גם שרוב האנשים לא מגיעים לבד לברים, כך שהם לא ממש אותנטיים ונוטים לעשות פוזות על החברים שלהם בסיטואציות כאלה. 

ואיזה נוראי זה שעד שאזרתי אומץ והתחלתי עם הבחור החתיך שמגיע לבר השכונתי הוא נפנף אותי ועכשיו אני מתבאסת ללכת לבר האהוב עליי? לא עדיף פשוט להכיר מישהו באינטרנט, לבדוק מי החברים שלו, לרחרח קצת ולקוות שהוא לא רק פוטוגני? 

בטח שעדיף.מתוך: istockphoto

באפליקציית היכרויות או ברשתות החברתיות אפשר אשכרה להתאהב בבנאדם לפי מה שהוא כותב. נכון, הרושם הראשוני שלנו תמיד נקבע על פי מראה חיצוני וכולנו רדודים אם מסתכלים על זה מלמעלה... אבל היום ביחס לפעם, גברים כבר לא ממש מתחילים עם בחורות אולי כי הם חסרי ביטחון,אולי כי קל להם להיות כל מה שהם לא מאחורי מקלדת הסמארטפון שלהם ואלי כי יש להם קטן. אתם יודעים, כל אחד וה'אישיו' שלו. אם כבר בחורות מתחילות עם בחורים, בעיקר כי היום זה הפך לקל יותר עם כל האפליקציות האלה. וחןטל. בא לי להאשים את חןטל מבלי לפרט במה.

בכלל, הלוואי ואפשר היה לנהל מערכת יחסים אמיתית- וירטואלית, הרי סקס לרוב הורס חברויות, ואחרי שמתחברים למישהו דרך תוכן המפגש הראשוני תמיד מביך ומוזר והכי גרוע- אפשר פתאום לגלות שיש לו יד אחת עם שש אצבעות או שהוא לא באמת נוהג על למבורגיני אדומה כמו זו שהוא עמד לידה בתמונה והכי גרועים הם אלה עם המפרצים הממש ממש עמוקים והקוקו שלא מצליחים להודות בזה שהם קירחים ואדושם(!), אני ממש מקווה שאין להם יותר שיערות על הכתפיים מאשר על הראש. למה אתה נראה ככה גבר? וגרוע מזה? למה אתה מצטלם באופן כללי?

אז אולי עדיף להכיר מישהו במציאות כמו פעם? מצד שני, אם אלוהי הטכנולוגיה לא היה רוצה שנכיר דרך אפליקציות ואינטרנטים הוא לא היה נותן לזה לקרות בעצם, נכון? עזבו- יש לי פתרון: לשבת על הבר עם האפליקציה בסמארטפון, לצמצם את הטווח עד שתמצאי את הבחור ששמת עליו עין, ואז תוכלי לעשות הכל ביחד. להתחיל עם מישהו על הבר - אבל מהאפליקציה. 

תודו לי אחר כך.