28.06.17 / 10:47
איך צועדים בדרך שלא דרכתם בה מעולם? החיבור שאתם עושים לתחושות הפנימיות שלכם, הוא המפתח לאמת שלכם
המסר הנשמתי שחתם את הטור הקודם מטרתו היתה לאפשר לכם לחוות תחושה שונה מהחוויות היומיומיות שלכם, לאפשר התחברות ממקור ראשון למקום עמוק בתוך עצמכם אשר בו מהדהד תדר הנשמה שלכם. תדר זה קיים בכל אחד ואחת מאיתנו - ואנו יכולים לחוש בו אם אנו קשובים מספיק לעצמנו ולגוף הפיזי שלנו.
שכן התחושות הפיסיות שלכם בזמן שקראתן את המילים ההן היו כמו תמרורים של הגוף שלכם, אשר מאותת לכם שפגשתם מקום עמוק בתוך עצמכם: תחושות של התרגשות, שלווה, שמחה, הקלה, שחרור, רגע של השראה, צמרמורת ועוד.
ומשם, מהתחושות הנפלאות הללו, המסע הנפשי והרוחני שלכם מתחיל. כיוון שאתם כעת יודעים לזהות את סימני הדרך - התחושות הפנימיות שלכם.
אז איך מתחילים לצעוד בדרך שלא דרכת בה אף פעם?
מכירים את זה שאתם נוסעים למקום חדש, נניח כמו מדינה שאתם מבקרים בה בפעם הראשונה, ואתם מתרגשים מכל החוויות החדשות שהולכות לקרות לכם, מכל המראות, האנשים, הטעמים החדשים, אך אתם לא בדיוק יודעים איפה להתחיל? איך תדעו לאן ללכת, איפה הכל קורה?
מה עושים? שואלים מקומיים, אנשים שהיו, קוראים מדריכי מסעות וגם נעזרים במפת דרכים.
במהותו של עניין, זה אומר שאתם מחפשים הדרכה, מישהו שכבר עשה את זה לפניכם, עבר את הדרך, מכיר את הדרכים הצדדיות, לאן לא כדאי להגיע ומה רצוי לא לפספס, סכנות פוטנציאליות ובעיות שעלולות לצוץ בדרך.
בדומה לכך, המסע הפנימי אל תוך עצמכם הוא אותו הדבר. בלי מפה אנחנו צריכים מדריך שיכול לתת לנו את ההכוונה בדרך, את העידוד המתאים, מישהו שיכול לראות מתי אנחנו שמים בפני עצמנו מחסומים שאנו לא מודעים אליהם.
הרבה אנשים המחפשים למצוא תשובות ועצות לחיים מאושרים, מצפים למצוא אצל המורה הרוחני שלהם רעיונות מהפכניים, תיאוריות, דיונים אינטלקטואליים על מהות החיים. צר לי לנפץ אשליות, אך תחת הדרכה של מורה רוחני אמיתי - אין זה כך והם בסופו של דבר מתאכזבים. מדוע? כיוון שרעיונות חדשים, אקזוטיים ונוצצים ככל שיהיו הם רק הדרך לאמת שלכם, אך הם אינה האמת עצמה. האמת עצמה נמצאת לא בדיון עצמו המתקיים בראש, כמו שהנוער קורא לזה בסלנג 'חבר, אתה חופר'...
האמת עצמה מתקיימת בחוויה האישית, הפנימית. לכן כשהתחלתי לדבר על הדרך הרוחנית שלכם, התחלתי בלחבר אתכם לתחושות הפנימיות שלכם - זוהי הדלת לאמת הפנימית שלכם. וכדי שתוכלו לזהות מתי משהו מרגיש לכם נכון, ראוי שתדעו איך זה מרגיש להיות בחוויה הזאת, בדומה לחוויה הנשמתית שמצאתם את עצמכם בה דרך המסר בשבוע שעבר.
הצוהר לאמת הפנימית שלכם היא דלת שרק לכם יש את המפתח, ציור שרק אתם יכולים לצייר וספר שרק שאתם יכולים לכתוב - על חייכם שלכם.
וכלי העבודה שלכם? המפתח, כן הציור, הצבעים והמכחול, העט והדף? היכן הם?
אצלכם. זה כמו הבוידעם או המחסן שיש לכם בבית, זה שלא נכנסתם אליו כבר שנים ואתם כבר לא זוכרים מה מאופסן שם, אזור האיחסון הפנימי שלכם, המאובק כל כך שבכלל לא בא לכם להתחיל לבדוק מה יש שם ומצד שני, מחזיק בתוכו אוצרות עבור החיים המאושרים אותם אתם מחפשים שם, מחוץ לבית.
אינני באה להקל ראש בתענוגות, בחוויות ובהתנסויות מחוץ לבית הפנימי שלכם, נהפוך הוא, אלו נחוצים כאוויר לנשימה לתהליך הרוחני שלכם, במידה ואתם בוחרים להסתכל עליהם ככאלה.
המסע הפנימי אל תוכינו הוא המאתגר ביותר שנפגוש בחיינו, אך הוא גם הכי מתגמל, כיוון שרק שם אנחנו באמת פוגשים את עצמנו, כמה שיותר קרוב לניצוץ הנשמה השוכנת בתוכנו.
והתחושות שהתחלתם לחוות, הן רק ההתחלה, כמו הפרסומות המגיעות לפני תחילת הסרט, המבשרות את שעתיד לקרות, ממש ממש בקרוב - בסרט החיים שלכם.
יפעת סנטו - מלווה בתהליכי התפתחות, מודעות ושינוי דרך תקשור
מוזמנים להגיב, לשלוח שאלות ולהתייעץ - 054-3339791, או במייל או בפייסבוק