רבים טועים לחשוב שהמרחב הציבורי הוא מקום הפקר שבו אפשר לעשות ככל העולה על רוחם. הנה לדוגמא שני מקרים שבהם אזרחים החליטו לקחת לעצמם את החרות ולהתנחל במרחב הציבורי, בניגוד לחוק ועל חשבון איכות חיי התושבים. במקרה הראשון הוא עבריין אשר חי בחוץ ובחר בפארק בן גוריון לביתו החדש. העבריין הקים "מאהל" בפארק בן גוריון והטיל את מוראו על הסביבה. "אנשים לא יכלו לחצות את הפארק ולא לעבור דרכו לביתם משום שהוא הציק לאנשים והטיל עליהם פחד" אומרים הדיירים הסמוכים לפארק.

תושבי העיר הסמוכים לפארק הגדול והיפה ונהנים מהשקט והשלווה שהוא משרה עליהם בעיקר בשעות הערב, מצאו עצמם מאויימים ומפוחדים ובמיוחד לא יכולים להנות ממשאב עירוני השייך לציבור. הם התלוננו למוקד ולמקום נשלחו פקחי העירייה. "הפקחים יגאל אויזרט, אבישי סבח והנרי אקוקה הגיעו למקום ומצאו את האיש שמוכר לגורמי הרווחה" אומר מר משה בנימין, מנהל מחלקת הפיקוח העירוני. "הפקחים דאגו כמובן לפנות אותו ואת ה"מאהל" שהקים לעצמו והזהירו אותו שלא לשוב לפארק" אמר. התושבים עצמם הודו לפיקוח על הפעילות המהירה ועל השבת הפארק לציבור.

המקרה השני אירע בקצה המערבי של העיר. לאורך חופיה היפים של אשדוד, בסמוך למגרשי החניה המרווחים, נמצאו כמה קרוונים החונים באורח קבע במקום. בדיקה מהירה מלמדת כי מדובר בתושבים מחוץ לעיר שמצאו את אשדוד ידידותית, אולי ידידותית מדי. הם מיקמו את הקרוונים בחניה, התפרסו על שטח גדול פתחו מנגלים, "דאגו" ללכלך סביב ולהותיר אחריהם אזור מטונף.

גם כאן פעל הפיקוח העירוני במהירות דאג לפנות אותם תוך התרעה לבל ישובו להתמקם בניגוד לחוק. בעניין זה הובהר כי ערים רבות בארץ מונעות לחלוטין הצבה של קרוונים בחופי הים ולאזרחים שאינם תושבי העיר נדמה כי את מה שאינם יכולים לעשות ביישוב שלהם הם יוכלו לעשות באשדוד. בהזדמנות זו מבקשים במחלקת הפיקוח להזכיר כי חופי הים נועדו לשרת את הציבור ולאפשר אופן בילוי מתחשב בסביבה נקיה ומטופחת. לפיכך מתבצעת אכיפה כנגד התמקמות אסורה בחוף, הקמת אוהלים, הכנסת בקבוקי זכוכית לחופים, עריכת מסיבות קריוקי או פעילות המפריעה לזולת, שתיה חריפה ומשחקים המפריעים לאחרים.

באשדוד - שומרים על המרחב ועל הרכוש הציבורי. מכבדים ומתחשבים בצרכי התושבים.