למבצע קדמו פעולות לאיתור ומיפוי חללים (פירים) הנמצאים מתחת לבנייני מגורים, בהם ממוקמים תשתיות המים והביוב של הבניין. 

על פי חוק, עיריית אשדוד אינה רשאית להיכנס לשטחים הפרטיים, אך במקרה החריג שלפנינו אישרה מועצת העיר להיכנס למתחמי מגורים מסוימים ולטפל בחללים הממוקמים מתחת לבתי מגורים ישנים, בהם הצטברו פסולת ומי ביוב שגרמו לצחנה ומשכו מפגעי סביבה.

לשם כך אישרה המועצה תקציב בסך מאתיים אלף ₪, כתקציב מסגרת לביצוע העבודות, עד לגביית עלות הטיפול מהדיירים.

בקשת מנכ"ל העירייה באה לאור פעילות מקדימה שנערכה בעיר, בה אותרו פירים רבים מתחת למבני המגורים. "מדובר בשיטת בנייה ישנה שבה הותירו חללים מתחת לבנייני המגורים, בהם הונחו תשתיות הצנרת של הבניין" אומרים במינהלת רובע ג', הרובע הראשון בו מתבצעות העבודות, ומציינים כי במהלך המיפוי אותרו וסומנו 143 פירים כאלה.

ראש מינהל התפעול מר שלמה רוטנברג מציין כי אישור מועצת העיר נתן את הפתרון החוקי להתערבות העירייה במתחם הפרטי, לאור העובדה שמדובר במבנים ישנים בהם מתגוררת אוכלוסייה מוחלשת החסרה אמצעים וחסרה במנגנון טיפולי כדוגמת ועד בית או דיירים היכולים לשאת על עצמם את המשימה.

כניסת העירייה למתחם מתבצעת בהתאם לשיטת ההתערבות במקרים של פיצוצי ביוב ומפגעים תברואתיים (שפ"פים). כלומר, העירייה נכנסת לפעולה במקומות המיוחדים, מבצעת את הטיפול הנדרש ומחייבת את הדיירים בהשתתפות עצמית בהתאם לאומדן העבודה ובתנאי פרישה נוחים.

איתור, מיפוי ותיעוד הפירים הללו מלמדים על מפגע תברואתי של ממש!! חלק מהפירים היו מלאים במי ביוב וחלקם יבשים, אך בכולם הצטברה פסולת ועלתה מהם צחנה. התופעה ידועה באזורים הישנים ברחבי העיר ואט אט הם יאותרו ויטופלו תוך בניית תכנית עם הדיירים וגיוס מימון מתאים לביצועה.

במקומות שבהם פעל המינהל עד כה התגבשה שיטת עבודה שכללה איתור, כניסה אל תוך הפיר, שאיבת הנוזלים וניקיון המקום. במקומות שבהם נדרש תיקון צנרת למניעת נזילות, היא נעשית בהתאם ולבסוף מתבצעת סגירת דלתות הפיר כדי למנוע הצטברות חדשה של פסולת. בהמשך לפעילות, הן לאיתור פירים והן כמעקב אחר פירים שטופלו, הורה ראש המינהל לערוך סקר אחת לחצי שנה על מנת למגר תופעות אלה.

מנכ"ל העירייה מר אילן בן עדי, שיבח את עובדי המינהלת והגדיר את המבצע: גאווה לאומית.