"מטרת המרוץ היא קודם כל ריצה, ספורט, הנאה הפנינג והפעילות הגופנית כשלעצמה", מספרת סימה בר טוב, מורה לספורט בבית הספר, שהייתה שותפה בתכנון והוצאה לפעול של המרוץ. "הכי חשוב, המטרה, היא שאנחנו עושים את המרוץ הזה לזכרו של תלמיד בוגר שלנו, טל שגב זכרו לברכה שהיה ספורטאי ואצן. הגשמנו פה דבר שכבר שנה אנחנו חושבים עליו ובסוף זה יצא לפועל. הערך הוא שתלמידים באים, רצים, וגם מקבלים ציון בבגרות. בסופו של דבר הם מכבדים את זכרו של התלמיד שלנו, וזה ועל זה נאמר win-win situation, כי כולם נהנים."

שמו של טל שגב, חלל צה"ל, בוגר בית הספר שנפטר במהלך מילוי תפקידו, הוזכר רבות במהלך כל המירוץ, והערכים בהם האמין הוקרנו בכל פינה באירוע. טל מגיל צעיר דגל בפעילות גופנית ובספורט. אביו, שמעון שגב, סיפר בנאומו בטקס הפתיחה של המרוץ, שטל השתתף בחוגי כדורגל במועדוני ספורט לנוער, אשר זיכו אותו בגביע השחקן המצטיין, וכן השתתף במרתונים. הוא נהנה רבות מגלישה וביצע פעולויות ספורטיביות רבות נוספות בזמנו הפנוי. מעבר לכך, טל הצטיין גם מבחינה לימודית וחברתית. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות במגמת מדעים עם הגברת מקצועות הביולוגיה, אלקטרוניקה ומחשבים, והיה אהוב על חבריו.

כאשר הגיע זמנו להתגייס, החליט להתגייס לשירות משמעותי, דבר שביטא את הרצינות שלו והשאיפה המתמדת להשגת המטרה, המצוינות והנחישות שאפיינו אותו. הוא ניסה להתקבל לטייס ו'לשייטת 13', אך בסופו של דבר התקבל לסיירת אגוז. על תהליך זה סיפר לחברת ילדותו, בשיחה בה אמר את המשפט המייצג את המירוץ "כיוונתי לירח ונפלתי בין הכוכבים. עכשיו להשאר שם". מנהל בית הספר, נופר קפון, הדגיש בנאומו בטקס הפתיחה את הקשר והחשיבות של טל אל המרוץ, ואל בית הספר בכלל, וכן ציין שעל התלמידים ליישם את הערכים שטל קיים בחייו.

המירוץ, אשר זכה לנוכחות רחבה של כארבע מאות תלמידים, התקיים בשני מקצים. מקצה עממי שאורכו שני ק"מ ומקצה תחרותי, שגם הוא התחלק למקצה לנשים ולמקצה לגברים, שאורכו כחמישה ק"מ. המסלול בו התקיים המירוץ הוא המסלול בו נהג לרוץ טל לפני שהתגייס. תחילה התקיים טקס פתיחה, בו נשאו דברים מנהל בית הספר נופר קפון, שמעון שגב, אביו של טל שגב, וסמנכל רשות הספורט, שנשא את ברכת ראש העיר. כולם הדגישו את חשיבות המירוץ בערכיו ובמשמעותו, הן כלפי התלמידים ובכלל. "צעד קטן למנהל, צעד גדול לתלמידים" אמר קפון. לאחר הטקס, הוזנק המקצה התחרותי, ומאוחר יותר הוזנק המקצה העממי. במהלך המירוץ חולקו בקבוקי מים לרצים, ולאחריו חולקו חטיפי אנרגיה ומדליות למשתתפים. מעבר לכך, שלושת הזוכים במקומות הראשונים בריצה התחרותית, הן במקצה הנשים והן במקצה הגברים, זכו בגביע. הזוכה במקום הראשון, במקצה הגברים היה טל פשבילסקי מכיתה יב' 3 בבית הספר, שזכה בזמן יוצא מן הכלל של שלוש עשרה דקות וארבעים ושתיים שניות. שמו של פשבילסקי טל, מזכיר את מורשת האדם שעליה הוקם המרוץ. במקצה הנשים זכתה נוי דז'נשווילי גם היא מכיתה יב' 3, בזמן של עשרים ואחת דקות ושלושים שניות.

התלמידים שהשתתפו במרוץ מעידים על חוויה מהנה, משמעותית וערכית. יולי גולדשטיין, מכיתה במקיף ט', מרחיבה ואומרת: " ‌המירוץ הרגיש לי כמו גיבוש בית ספרי קטן. פגשנו תלמידים מכלל השכבות והכיתות, והיה כייף לראות איך כל המורים הגיעו בלבוש הספורטיבי ורצים איתנו ומתאמצים. אפשר היה לראות כמה כולם נהנו. לא היה אחד שלא ראיתי אותו צוחק, נמצא עם החברים ומשתלב עם כולם. כשהציגו את המנצחים, אמרתי אפילו לחברה שלי, איזה כבוד! שכבה י"ב במקום ראשון גם אצל הבנים וגם אצל הבנות. אני מחכה למירוץ בשנה הבאה, שבו כבר לא אהיה תלמידה, אך אשמח להגיע ולקחת חלק גם בתור בוגרת בית הספר".
מעבר לכך, היא מספרת: "אביו של טל שגב , סיפר כי טל היה מתאמן מדי שבוע ורץ בטיילת והיה מכין את עצמו לקראת הצבא והגיוס העתיד לבוא. בתקופה זו, אני נמצאת בכיתה י"ב, מספר חודשים לפני גיוס ובהליכי מיונים לצבא. כשהוא דיבר, הבנתי שבאמת אנחנו שכבה י"ב, שכבת הבוגרים, והדיבורים על הפרידה והחיים האמיתיים רלוונטים ואוטוטו עומדים להתרחש. סיפור הנחישות של טל, האימונים, הגיוס ליחידה משמעותית אינם מובנים מאליהם וראויים להערכה רבה בעיניי."
בסופו של דבר, ניתן להגיד כי המירוץ היה חוויה יחודית, מופלאה, מגבשת, חינוכית ומלאת משמעות, שבתקווה תהפוך למסורת בבית הספר בשנים הבאות.

שם כותבת: מרב נחמוד, תלמידת כיתה יב' במקיף ט' אשדוד
שם מתמללת: משי פנקר, תלמידת כיתה יב' במקיף ט' אשדוד