שבט דותן של הצופים באשדוד ממשיך במסורת המרגשת לזכרם של סרן אביו חקאני ז"ל ונופלי השבט, עם קיומו בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל של ערב שירי לוחמים לזכרם. האירוע יתקיים הערב (שני) בשעה 19:30 בפארק הצופים שברחוב הציונות 111 (מול בית ספר יחד) וכולם מוזמנים.

רגע לפני שזה קורה, המשנה לראש העיר יניב קקון, בוגר תנועת הצופים בעצמו, כותב לחברו סרן אביב חקאני ז"ל, קצין המנהרות הראשון שנפל בציר פילדלפי בעזה: 

"צופים...טיול לגליל... זוכר אותך... צועד בראש הטור עם כל התרמילים של החניכים על הגב שלך. זוכר את החניכים מבקשים רק עוד אחד ואתה מחייך ומאפשר עוד אחד ועוד אחד. את כולם נשאת על גבך." כך כתב לא מזמן מרדכי שלי שהיה ראש השבט שלנו אז עם איתמר רז.

אדם נולד עם שורשים ואלו כמו תמונות ילדות, מתעצבים ומתארכים לאט...היאחזות השורשים האלה בקרקע היא יציבותו של אדם, הסיפורים שבונים כל אחד ואחת מאיתנו ותוך כדי צמיחה, הבחירה את מה משחררים אל השכחה ואל מה בוחרים להתגעגע, להשאיר בחיים שלנו, עם מי שסביבנו. במעשים הקטנים, במחוות...בשמחות של היום יום.

המילה הזו געגוע מחזיקה עולם שלם ובתוכו המילים פרידה, שבר, סיפור, ילדות, לבד ויחד במן קפסולה שמעורבבת לך בראש ובלב.

אדוה חקאני, אני אוהב אותך אחות שלי וכשעלה הנושא השנה, ביקשתי ממך שנעלה לדבר יחד. כי געגוע, מעבר להכל, הוא הדבק הכי חזק בעולם. כמו האהבה בנינו, שמספיק חזקה כדי להמשיך לזכור ומספיק עדינה כדי להמשיך לחיות עם כל האנשים הנפלאים סביבנו.

הערבוב הזה של שכול ויצירה, של כאב ואהבה, מלווה אותנו מהדקה הראשונה, מאותו פסטידותן שהקדשנו לך ושרנו בו ביחד "כולנו רקמה אנושית אחת חיה" כל כך סמוך לרגע בו נפרדנו אחי. ועד למשפט שכתבה לאחרונה צופיה Tsofia Cohen לעדנה חקאני
"תמיד את מטלטלת אותי. בתנועה בין ברכות ומתיקות לזיכרון וכאב".

ובתוך הטלטלה הזו, חשוב לנו להגיד תודה על שנים של יצירה משותפת ועל יחד קהילתי שיש בו חוזק ועוצמה אבל גם רכות וחמלה ואחווה שכל כך נחוצים לכולנו תמיד ובטח היום.

אוהב ומתגעגע".

אביב חקאני ז"ל

אביב חקאני ז"ל נולד בבית החולים "ברזילי" שבאשקלון ביום א' בניסן תשמ"א (4.4.1981), ביומו הראשון של האביב, ומכאן שמו.

הוא גדל והתחנך באשדוד, עם גיוסו, ב-21.3.2000, שובץ בחיל ההנדסה הקרבית והחל את מסלול הכשרת הלוחם בבית הספר להנדסה צבאית. בתום הטירונות והאימון המתקדם יצא במסלול מהיר לפיקוד, עבר קורס מ"כים, והמשיך לקורס קצינים.

בנובמבר 2001 חזר כקצין לבהל"ץ, ושימש מ"מ מסלול בגדוד 603 – "להב". בסיום תפקידו זה עבר אביב לאוגדת איו"ש (אזור יהודה ושומרון), ושירת כקמב"ץ (קצין מבצעים) של אגף ההנדסה באזור חברון.

אביב נפל בקרב בציר פילדלפי שברפיח ביום כ"א באייר תשס"ד (12.5.2004) בעת התפוצצות הנגמ"ש שעליו פיקד מפגיעת טיל נ"ט. בסביבות השעה 17:40, הוזעק "צוות המנהרות" לציר "פילדלפי", לאחר שהתקבלו התרעות ומידע מודיעיני שהצביעו על הימצאות מנהרת תופת בסמיכות למוצב "טרמית" שעל הציר.

הצוות יצא בדרכו למקום כדי לאתר את המנהרה ולהשמידה, וכבר הכין את הקדח הראשון לפיצוץ באזור החשוד במנהרה. טיל "אר-פי-ג'י" שנורה מכיוון בתי העיר רפיח פגע בנגמ"ש שבו נסעו הלוחמים, והנגמ"ש, שהיה עמוס בחומרי נפץ, נמחה מעל פני האדמה.

עם אביב נהרגו ארבעת לוחמיו – רב-סמל-ראשון אימן גדיר, סמל-ראשון ליאור וישינסקי, סמל-ראשון זאור (זוהר) סמיילייב וסמל אלעד כהן. שלושה חיילים נוספים שפעלו על כלים אחרים שנמצאו בסמוך לנגמ"ש נפצעו?

ב-12.12.2004, שבעה חודשים לאחר נפילתו של אביב, העניק לו אלוף פיקוד הדרום דן הראל את צל"ש אלוף הפיקוד על חתירה למגע, נחישות ואומץ לב, יוזמה, דבקות במשימה ותרומה ייחודית וראשונית להבנת טקטיקת האויב.