מכתב שהתקבל לתיבת הפניות של ישראלה היקרה:

ישראלה היקרה שלום רב. אני נשואה פלוס תינוק כבן 4 חודשים. מאז הלידה נאלצנו בעלי ואני לחזור לגור אצל ההורים שלי על מנת לחסוך כסף. אבל המגורים אצל הוריי מקשים מאוד. ויכוחים, אי נעימות וחלילה ריבים שמרחיקים את בעלי ממני וגורמים לקרע משפחתי.

האם עשינו את הדבר הנכון? עם כל הקושי, אני חוששת לדמיין את ההוצאות הכבדות כשנצא מההורים לדירה משלנו.

ישראלה עונה:

מתוקה שלי , יקרה שלי, לבי לבי איתך. קראתי את שאלתך ודמעות החלו מציפות את עיניי. אז קודם כל אני רוצה לחבק אותך חזק ולומר לך: מתוקה שלי, הכל יהיה בסדר. אתחיל בסיפור אישי שאולי יתן לך קצת פרופורציות: בני האמצעי עידודי (עידו כמובן) חגג השנה 28  קיצים והפלא ופלא, גם הוא, כמוך, חזר לגור אצלנו בבית.

אמנם הוא לא נשוי (וכואב הלב על זה כי הוא באמת רולדה של בחור, אם יש לך חברות רווקות להכיר לו, אשמח ;) ) אבל בגלל שהוא סטודנט (להנדסה גבירותיי!) ומנסה לחסוך, גם הוא כמוך, בחר בדרך האחראית של לחזור לגור בבית ההורים.

זוהי בחירה לא קלה בכלל מתוקה שלי. אבל דעי לך שאת לא לבד. הסקר האחרון שביצעה בנושא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה תמונת מצב בלתי אפשרית כמעט - קרוב ל-300 אלף צעירים בישראל, מעל רבע מיליון, עדיין חיים עם הוריהם. אם נפרוט את הנתונים על פי חתך גילאי, נגלה שקרוב ל-200 אלף צעירים בני 25-29 וכ-73 אלף בני 30-34 עדיין מתגוררים עם ההורים.

בעבר, זוג היה מתחתן וכמעט מיד עובר לבית בבעלותו. כיום, משפחות רבות נתקעות אצל ההורים אפילו עם שני ילדים. מדובר במחדל מתמשך של הממשלות בעשור האחרון - אשר לא העמידו בראש סדר העדיפויות שמירה על מחירי דיור סבירים והיצע של דירות 3 חדרים במחיר שפוי.

מצב זה אינו רק בעיה כלכלית,  אלא גם בעיה חברתית קשה המביאה לחיכוכים קשים בתוך הבית ולקרע בין משפחות.  

לכן מתוקה שלי, אני מקווה שכמו שאומרים" צרת רבים, חצי נחמה" היא, כי את באמת לא לבד. קחי נשימה, החזיקי מעמד ובעזרת השם בקרוב בעלך את והתינוק תעברו לדירה משלכם.  

באהבה, ישראלה היקרה.    

אשמח לענות על כל שאלה, לא להתבייש! מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק (לחצו כאן)- ישראלה היקרה  או לכתוב לי למייל  -  [email protected]  

או לחצו כאן