יותר ויותר אנשים סביבי אומרים "נו, כבר עדיף להידבק בקורונה ולגמור עם זה". הייאוש, הבלבול והעייפות עובדים פה שעות נוספות, ואני מרגישה מחוייבת לשתף:

מכירים את זה שאתם שומעים דיווח על תאונת דרכים, ויש פצועה קל, ואתם חושבים לעצמכם: טוב, בטח רק כמה שריטות ואצבע שבורה, איזה מזל יש לה.

1. אז אני ״פצועה קל״ מקורונה כבר שנה וחצי.

2. חליתי באוגוסט 2020. הייתי חולה ביתית במשך 3 חודשים וכשהחלמתי נכפה עלי סיבוב הופעות עם להקת long covid.

3. קצת על הלהקה: חתרנית ומתעללת סדרתית.

4. חושבים שאני מגזימה?

5. תכירו את החברים: איבוד חוש הריח הוביל לפרוסמיה שזה שיבוש ריחות ופנטוסמיה שזה הזיית ריחות. כשכולכם מריחים לבנדר צרפתי ומרכך כביסה, אני מריחה ביוב, או שריפה בעוצמות שעושות לי מיגרנות, ריפלוקס ובחילות.

6. חרדות, שמקורן בקוצר נשימה קיצוני שחוויתי, מאמלקת; ראיתי יותר מדי מקרוב את מותי, מה שהפך את הלילות שלי לסשנים של אכילה רגשית שמרגיעה את החרדות אבל הרבה פחות ידידותית למשקל שלי ולמדדים.

7. כאבי שרירים פסיכיים 24/7. כאבי מפרקים שבא לצרוח ולתלוש את השיער שעוד לא נשר, היחלשות של העצמות והרצועות ופגיעה משמעותית בתנועתיות, מה שמצריך טיפול שיקומי שבועי מייסר אצל פיזיותרפיסטית, שבזכותה הצלחתי ממש לאחרונה לרדת לבד במדרגות. כן, כדאי לקרוא את המשפט הזה שוב.

8. ואם כבר מדרגות: אחרי עלייה של 5 מדרגות אני מתנשפת בקולי קולות כולל חירחורים ברמה של לחצן מצוקה, ובאופן כללי לנשום זה חתיכת מאמץ. קצת התעייפתי עכשיו ועוד לא דיברנו על הסחרחורות ועל בעיות הזיכרון והבלבול, ועוד לא מעט דברים שאני מעדיפה לשמור לעצמי.

9. אה, ואין חופשת מחלה. כי זאת הרי לא מחלה. אלה רק תופעות הלוואי, נו, האותיות הקטנות שלא קוראים מרוב פחד כשלוקחים תרופות, רק שעכשיו הן החיים שלי. והבונוס: אף אחד לא באמת מבין מה עובר עלי כי החלמתי וזה לא כזה סקסי לפרט את החולי היומי, אני הרי הולכת כל יום למשרד ולא לקופת חולים. וככה בעצם חיים לצד הקורונה. תבחרו באיזה צד אתם רוצים לחיות.

10. כל התופעות האלה דורשות טיפול יומיומי ותעצומות נפש אדירות. אז לפני שמישהו מחליט להידבק כדי ״לגמור עם זה״, או לחפף בבדיקות, כדאי לשאול מה יכולת העמידות הנפשית והגופנית בטורנדו של תופעות הלוואי, ומה היכולת הכלכלית בשיקום הנפש והגוף (אם ״גולדה״ עולה יותר מ-100 שקל לקילו תחשבו כמה תוציאו על כל הטיפולים שיעזרו לכם לחזור להיות אתם) ומה לגבי היכולת והרצון של בני המשפחה והחברים להעניק תמיכה, ליווי והכלה.

11. למזלי הרב יש לי מזל רב

12. למזלי הרב יותר, לא הדבקתי אף אחד.

13. אם חלילה הייתי מדביקה מישהו, הסבל שלי היה הרבה יותר גדול מזה.

14. תשמרו על עצמכם. החיים הרבה יותר יפים עם מסכה.

הכותבת הינה אשת היח"צ והתקשורת בת כהן מאשדוד. בין השאר בת מתנדבת כליצנית רפואית-טיפולית.