הפוסט המרגש של מתן פרידמן, 3 שנים אחרי שכמעט איבד את חייו בתאונה
09.03.21 / 09:27
כונן מד"א מתן פרידמן מסכם 3 שנים מאז אותה תאונת דרכים קשה אשר שינתה את חייו כהרף עין. בתאונה הקשה, שהתרחשה בדרכו חזרה לעיר על גבי אופנוע הכוננות, הוא נפצע אנושות וכמעט איבד את חייו. פרידמן: "בואו נעצור את הסטטיסטיקה!"
"פציעולדת 3 שמח!
8.3.2018 תאריך שמסכם מעל שנתיים של רכיבה אופנוע עד אותו היום, כלי מבצעי שנועד למטרה אחת - הצלת חיים. לא מעט קילומטרים, כשהיד מסובבת את ידית האצה...בדרך לעוד מקרי חירום.
האדרנלין מתעורר כשהנייד מצלצל, או כשהמירס כורז...מבלי להסס, אתה עולה על מיגון, אורות אדומים ונסיעה דחופה.
קול הסירנה של האופנוע מהדהד מדי פעם בראשי, רק כמה שעות קודם, האדרנלין בדרך לקריאה נוספת דפק ודגדג בקצות האצבעות, באצבעות שעסוקות באחיזה - גז, ברקס, אורות, סירנה...
וכמה שעות אחרי, האדרנלין דופק...רעש הסביבה בבהלה, צעקות הקריאה לעזרה, זעקות הכאב. הפסיק לדגדג , זה הפך לכואב, מאוד כואב. זה לא באצבעות הידיים, זה מתחזק יותר ויותר ברגליים. הפעם זה אני ששוכב, הפעם זה אני שמתפתל, הפעם זה אני שצועק.
גיליתי את עצמי לפתע "שחקן" בהצגה השונה לגמרי מזו שהייתה בחיי. המקום שלא הכרתי. יצאתי למסע שאף אחד לא עשה לך תדריך מכין...כשהתחלתי בו להתגלגל ב-4 גלגלים - 2 גדולים, 2 קטנים. ללא הסירנה, ללא האורות, רק עם שתי ידיי שמניעות.
ולבסוף, גם למדתי ללכת מחדש - קביים ומקלות תפסו את הידיים. וכל זה בגלל שנייה שבה נהג בכביש קיבל החלטה בקלות ראש, רק שנייה אחת - והפכתי לנפגע. בשנייה אני הוא זה ששכב על הכביש.
שלוש שנים אחרי, ואני עדיין תוהה ולא מאמין שאני הנפגע מאותה השנייה. תחנות של אשפוזים, לא מעט ניתוחים, סכנת חיים וטיפול נמרץ, שיקום ועובר אינספור כאבים, בדיקות וטיפולים שנמשכים עד היום.
אני קם כל יום, חי את המציאות הזו וישן איתה בסופו - אבל אני בוחר לחיות! מרגע אחד שבו טיפלתי בקריאה והצלתי חיים, וברגע אחר אני זה שנפצע, בסכנת חיים...אף אחד לא מבוטח ובטוח שלא מוגן, זה יכול להיגמר בטעות של שנייה.
אז אני כבר ספור בסטטיסטיקה לצערי, אבל בואו נעצור אותה! כמה פעמים רק הצצתם בנייד, רק גנבתם את הפניה, ואמרתם "לי זה לא יקרה?". תזכרו שלכל אחד מאיתנו יש תוכניות, לכולם יש שאיפות וחלומות, ולכולנו יש גם משפחות - אל תזלזלו, כי בשנייה כל זה יכול להתנפץ ולהיהרס.
אין דבר כזה הזדמנות שנייה! אף אחד לא רוצה להיות בצד הפוגע ובטוח שלא בצד הנפגע.
ה-08/03/18 בשבילי הוא לא סתם עוד תאריך, הוא ציון של סיום פרק והתהפכות בחיי, אבל גם יום שבו נשארתי חי. כשזה היה כל כך קרוב.
למדתי ומלמד את עצמי להתמודד עם כל הקשיים כל יום מחדש. לומד להעריך את מה שעשיתי לפני, ובעיקר, מתחיל להשלים עם זה שהתאונה והדרך הופכים לחלק ממי שאני. ואני מודה בכל בוקר על כל יום מחדש - כי זה לא ברור מאליו.
אני מבקש מכם - תעריכו את החיים חברים, הם יפים גם שזה לא נראה, תחוו את הרגעים הכי אמיתי וחזק שרק אפשר, תפיקו את המירב מכל דבר ובעיקר תהנו!
"לקום כל בוקר, ולצאת אל החיים ולנסות הכול לפני שייגמר".
תשמרו על עצמכם, ותבחרו בחיים".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
