"הפרופסור המטומטם " עונה בחוכמה
מנהל האתר
24.05.15 / 11:14
להאזנה לתוכן:
בשבוע שעבר כתבנו מאמר כועס (בלשון ההמעטה) על האדריכל/פרופסור הילל שוקן כמי שהגדיר את אשדוד כעיר המכוערת בישראל לטעמו המאמר טובל בתגובות של אשדודים פטריוטים שלא חסכו במילים את דעתם עליו. הילל שקן שלח לי תגובה אצילית בה הוא מסביר שהכותרת (הערים המכוערות בישראל) שנתן את וואלה אינה משקפת את המאמר שלו אלא שהוא רואה באשדוד פספוס תכנוני, עיר שהפוטנציאל שלה גבוה הרבה יותר מהתוצאה
לכתבה על "הפרופסור המטומטם לחץ כאן
התגובה האצילית של פרופסור הילל שוקן:
לאייל שלום רב,
נחשפתי לכתבה באשדוד נט וגם לאי אלו תגובות של תושבי אשדוד על הכתבה שעלתה באתר וואלה ומהן הבנתי שדברי פגעו בהם ובך ואני ממש מצטער על כך.
-
מהר התברר לי שהפגיעה נבעה בעיקר מכותרת הכתבת בוואלה “אפס בתכנון: 5 הערים המכוערות בארץ״.
הכותרת הזאת כל כך הכעיסה אותך ואת המגיבים עד שאחריה חיפשתם קורבן לתסכולכם.
על כותרת הכתבה לא הייתה לי ולדברי כל השפעה. היא ניתנה על ידי מערכת וואלה ככל הנראה.
-
איני רואה בעצמי סמכות בענייני יופי ולדעתי כל אדם, אפילו אתה, מבין בזה לא פחות ממני למרות שמה שיחשב יפה בעיניך עלול להחשב מכוער בעיני ולהיפך, וזה בסדר גמור. אחרי הכל, ״על טעם וריח אין להתווכח״.
-
מהרגע שנפגעתם חיפשתם קורבן לתסכולכם ומיד חשפתם את התנשאותכם הפריפרלית על הקורבן הטבעי - ה״פרופסור״ מ״מגדל השן״, ה״אליטיסט הדואג לחבריו האליטיסטים״, ה״עשיר״ ה״מנותק״…
-
ובכן בחרתי שלא להזדיין ולההירג ולהישרף כפי שהציעו כמה מהמגיבים אלא לחלוק איתך ואולי באמצעותך איתם את מחשבותי.
-
תפיסת העולם התכנוני של שוקן:
כתושב אשדוד אתה יודע שיש בה שכונות מאופיינות אוכלוסייה. יש שכונות חרדיות ויש שכונות עניות ויש שכונות ״טובות״ לעשירי אשדוד, כן, גם באשדוד יש עשירים ואם אינני טועה שכונותיהם הן הצפוניות מערביות בעיר אלה הסמוכות לים ובנויות בצפיפות הנמוכה ביותר בבנייני מגורים צמודי קרקע.
-
אני מאמין שבעיר נכונה לכל אדם הזכות לחיות בכל שטחה בין אם עשיר הוא או עני, חילוני או חרדי.
-
תכנון נכון יגרום לכך שלא יהיה מצב שבראותך אדם ברחוב ברובע י״א תדע שהוא עשיר וברובע ג׳ תדע שהוא חרדי או עני. לכן אני טוען שגם רמת אביב בתל אביב, שכונה ״טובה״ לדעת רבים, היא תוצאה של תכנון גרוע מאותו סוג ממש של אשדוד.
-
נכון, אני טוען שבעיר נכונה רצוי שבראותך אדם ברחוב לא תדע עליו דבר וכך הוא יהפוך לקשר אפשרי.
-
אני מאמין שהסיבה שבני אדם חיים בעיר נעוצה בצורך שלהם להיות בסביבה שמשמשת מאגר גדול ככל האפשר של קשרים פוטנציאליים מגוונים - קשרי עבודה, קשרים חברתיים וקשרים רומנטיים. לשם כך מעניינו של אדם להיות כל הזמן בסביבת אנשים שאינו מכיר.
-
במשך הזמן יגדל מאגר קשריו ובעיר טובה יהיו לו חברים רבים ככל שירצה. מסיבה זו, מרבית הצעירים בערי הפריפריה בישראל חייבים, כמעט תמיד, לבלות חלק מחייהם בתל אביב או לפחות בגוש דן ולעומתם, צעירי תל אביב אינם נוהרים בהמוניהם לערי הפריפריה.
-
אני מאמין ויודע שלוא היו מתכנני אשדוד יודעים את מה שכתבתי כאן הייתה אשדוד יכולה להיות טובה לצעיריה ממש כמו תל אביב, וכך גם שאר ערי הפריפריה אם היו מתוכננות נכון.
ניס היא עיר פריפראלית בצרפת אך היא מספקת לאוכלוסייתה איכות חיים שאינה מחייבת אותם לנדוד לפריז.
ובתכנון נכון, אשדוד הייתה מתפרסת על שטח קטן בהרבה ולאורך חוף קצר בהרבה וכך הייתה מאפשרת לתושביה כולם, ולא רק לעשירים, קירבה לחוף ים בו היו פוגשים אנשים אחרים.
-
אני ביקרתי באשדוד עם תלמידי וסיירנו לאורך החוף השומם שלה. כך לא דואגים לאוכלוסייה ובודאי לא לאוכלוסייה חלשה שחייבת להגיע ברכב לחוף בגלל שהוילות של עשירי אשדוד תפסו את כל השטח.
-
בהקטנת השטח ואורך החוף אני דואג לרווחת התושבים ולא להצלת החופים או הדיונות הטבעיות. זאת תוצאת לוואי חיובית נוספת של גישה תכנונית שרואה את התושב במרכז ללא קשר לזהותו, עני, עשיר, חרדי או חילוני, אשכנזי או ספרדי.
-
זכור, כשם שאינך אוהב לשבת בבית קפה ריק מאדם כך נעים לך ללכת ברחוב הומה אדם.
המנטרה הישראלית היא ״נייבא אוכלוסיה חזקה״. נבנה תחנת רכבת כדי לקצר את הזמן לתל אביב ונקים שכונת ווילות ליד הים.
-
הגישה שלי היא שכל האמירות הללו מנציחות את נחשלותן היחסית של ערי הפריפריה.
במקום לייבא אוכלוסייה עשירה שרק תגביר את הקיטוב הפנימי בישוב צריך לפתח בישוב עירוניות נכונה שתאפשר לתושביה לפתח כלכלה מקומית ולהפוך לאוכלוסייה חזקה בעצמם.
-
אם מתכנני אשדוד היו יודעים את הדברים שנשמעים גם לך אבסורדיים היה היום לאשדוד (שנצאת בדרוג אשכול הערים - 5) שדה תעופה ונמל נוסעים והייתה יעד תיירותי עולמי. כן, ממש כמו ניס. ותושבי אשדוד היו גאים במעמדם הכלכלי החדש - אשכול 10.
-
בברכה,
הפרופסור המטומטם.
-
-
הלל שוקן הוא אדריכל ופרופסןר באונברסיטת תל אביב, שם שימש כראש בית-הספר לאדריכלות, הוא בנו של גרשום שוקן, שהיה עורך הארץ ואח לעמוס שוקן..