איך נולד פייטן? הסוד הוא באשדוד
11.09.16 / 08:33
מוסיקה אנדלוסית, פרקי חזנות והפטרה, שירת בקשות ושפע סגנונות מוסיקליים אתניים מקבלים במה של כבוד בעיר אשדוד, המעניקה הזדמנות להתמקצע ולהתפתח בהם.
המרכז לפיוט ושירה, כמו גם מגוון הפרויקטים שהוא מייצר – לא רק שמולידים פייטנים וחזנים אלא גם משמרים את התרבות העשירה, ומייצרים מוניטין רב רושם ברחבי הארץ ובעולם
זה התחיל בשנת 1988, אז נוסד באשדוד המרכז לפיוט ושירה אשר הפך ברבות השנים למוסד המרכזי והגדול ביותר בתחום מורשת הפיוט והתרבות האנדלוסית בישראל - ונחשב לממשיך הדרך של הדור הצעיר בעולם הפיוטים. מאז היווסדו, בוגרים רבים שלו משמשים כחזנים ופייטנים מובילים בבתי כנסת מרכזיים באשדוד וברחבי הארץ.
המרכז אשר נחשב למוסד המרכזי והגדול בארץ בתחום הפיוט, שירת הבקשות, חזנות ספרדית לסוגיה והמוזיקה האנדלוסית, ממקם את העיר אשדוד כבירת הפיוט העברי. בשנים האחרונות התרחבה פעילותו והוא זוכה להכרה ארצית ובינלאומית בשל מפעלי התרבות אותם הוא מפיק, פיתוח יוזמות וסניפים נוספים המרחיבים את מעגל המשתתפים. מעניין לגלות, שעל אף שמדובר בפיוטים מרוקאים ואנדלוסים קלאסיים, לומדים במרכז גם תלמידים ממוצא אשכנזי.
קורס פיוט ושירה בסיסי - בו נלמדים פיוטים שונים הקשורים לחגי ישראל ואירועים מיוחדים כמו בר מצוות, חתונות ועוד - לאו דווקא בהקשר של תפילה לילדים בגילאי 5-14. משם, תתפלאו, ממשיכים כמעט כולם ללימודי חזנות האורכים כשנתיים, ומתמקצעים בקטעי תפילה, הפטרות ועוד. הלימודים במרכז מתקיימים בקבוצה במשך שעה אחת בשבוע.
שירת הבקשות - מתקיימת בבתי כנסת שונים ברחבי העיר אשדוד, בשבתות החל מהשעה ארבע לפנות בוקר ובערבי שבתות עם אנסמבל הפייטנים הישראלי בראשותו של רבי דוד אדרי.
מאשדוד תצא הבשורה
מגוון הפרויקטים במרכז, עושרם והעמקתם את התרבות הביאו ליצירת שלוחות ופתיחת מרכזים נוספים מחוץ לאשדוד כמו פרויקט מטרוז בלוד, פסטיבל "תור הזהב", אנסמבל הפייטנים הישראלי, רוח תזזית- במה למשורר מרכזי לאומי, המכון לחזנות ועוד. כך, הופכת למעשה העיר אשדוד בשני העשורים האחרונים לבירת תרבות המזרח והים התיכון בישראל (מפיקה מדי שנה גם את פסטיבל "מדיטרנה") – ומהווה בית למורשת הפיוט הספרדי והצפון אפריקאי, שיצא מכותלי בתי הכנסת אל אולמות מופעים ומרכזי הלימוד לצעירים.
מטרוז - אירוע השקת מטרוז היווה יום חג לעיר לוד, בו הגשים ראש עיריית לוד, עו"ד יאיר רביבו את חלומו מזה כשבע שנים והצליח לשלב יחדיו פסיפס תרבויות ופועל במעורבות ותמיכה גדולה כדי להעצים את הפעילות במרכז למוסיקה אתנית לוד ולהעמיק את הקשר של ילדי לוד והסביבה עם המורשת המוסיקלית היהודית והערבית, כל אחת לחוד ושתיהן ביחד. המושג מטרוז נשאב מהמוסיקה האנדלוסית ופירושו "שירה רקומה", יצירה המורכבת מצלעות שיר בעברית ובערבית הארוגות יחדיו, ומסמלות יותר מכל את הדו-קיום המתקיים בעיר, ואת הפסיפס התרבותי שבה.
מטרוז' מציע לימודי מוסיקה לערבים וליהודים, לחילונים ולדתיים, לילדים ולמבוגרים. יורם אזולאי, היועץ המוסיקלי של האנדלוסית אשדוד, הוא המנהל המוסיקלי של הפרויקט ולצדו הפייטן מימון מני כהן שמלמד פיוטים וחזנות ספרדית. ניזאר אלחאטר, מוסיקאי מחונן תושב העיר לוד, הוא המנהל המוסיקלי ללימודי מוסיקה ערבית קלאסית. במרוצת הזמן יקדם מטרוז' פעילות משותפת לתלמידים הערבים והיהודים, שתוביל בעתיד לקונצרטים משותפים.
ולא רק בלוד: מלבד אשדוד, מקיים המרכז לפיוט ושירה פעילויות בירושלים, במועצה האזורית חבל יבנה - ובאוקטובר הקרוב יצאו הפייטנים מהמרכז לקיים את שירת הבקשות בלוס אנג'לס בקהילה היהודית.
קרדיט צילום (השרה מירי רגב/ ראש עיריית לוד, מטרוז לוד: גולן אלמקייס/ רשת המתנ"סים לוד)
קרדיט צילום לשאר התמונות: יח"צ