ההפקה המדהימה של המחזמר הידוע והמוכר 'ספר הג'ונגל' שכיכב על בימת המשכן לאמנויות הבמה באשדוד זוכה לסיקור 'קצת' שונה מהרגיל והמוכר. לראשונה, את הביקורת והמסרים שההצגה מעבירה בדקנו ממש אל מול שתי ילדות קטנות ומקסימות, בנות 6 ו- 10 שהגיעו יחד עם האימהות שלהן לצפות במחזמר והסכימו להתראיין.


קצת לפני...
מדובר בהפקה מדהימה- התפאורה על הבמה מעוצבת בייחודיות שטרם נראתה על במת המשכן ונותנת אווירת ג'ונגל של ממש, כמו גם התלבושות של השחקנים. ניכר כי צחי נוי בדמותו של הדוב השמנמן 'בלו' משעשע במיוחד את ההורים שיושבים בקהל ודווקא הדור הצעיר מצחקק כשמוגלי מדבר.


באחת מהסצנות, 'בלו' מסביר למוגלי על אהבה באופן שגורם לילדים להיות מרוצים. אומר לו כי הוא "רעב מהלב"- קודם מאוהב ואחר כך מאוכזב, דבר שגורם לחיוך בקרב כל הצופים. אפרופו חיוכים- צחי נוי ללא ספק מסמר ההצגה ומקפיץ את האווירה על הבמה ויתרה מכך, באחת הסצנות הוא מופיע מחופש לדובה (במקום לדוב) במיוחד לכבוד יום האישה הבינלאומי. מדובר בהפקה מודרנית ומעודכנת הכוללת ריקוד 'ראפ' של הקופים.

את ה"ביקורת" מעבירות אלה רודנר (בת 6) שהגיעה לארץ מארה"ב בתחילת השנה ולמדת בבית הספר 'רעים' ו- נעמי ויצמן (בת 10) שנולדה בארץ לומדת בבית הספר 'ארזים' באשדוד.



ספרו לי בקצרה, במה עוסקת ההצגה?

אלה: "סיפור יפה על ילד שלא רצה ללכת לבית של בני האדם הוא רצה להישאר עם הוריו הזאבים והנתק מהם הקשה עליו. הנמר לא אהב את מוגלי בגלל שהוא בן אדם טבני אדם צדים נמרים. בדרך מוגלי פגש נחש אבל מכוון שהוא נולד בג'ונגל הוא בכלל לא פחד ממנו (נחש נקבה) למסע הוא לקח את הדוב בלו ששמר עליו. מוגלי פגש את בנה (גורת אדם) וגילה שהוא התאהב בה והחליט ללכת לחיות עם בני האדם ונשאר חבר טוב גם של חבריו הקודמים.

נעמי: מסופר על חברות בין חברים שגם בג'ונגל אפשר למצוא מישהו שיאהב אותך. מסופר על ילד בשם מוגלי שגדל עם הורים זאבים ויו אחד הוחלט כי עליו לעזוב כי שרקן הנמר רצה לחסל אותו, כי לא אוהב בני אדם. ואז מוגלי פוגש ביער את בלו הדב ששומר עליו בלי שידע (מפני הנמר) כי בגירה הזאב ביקש ממנו. ובמקום זה הוא מלמד את מוגלי שאגת דובים ואיך לאכול הרבה. בדרך מוגלי פוגש ילדה יפה בשם בנה ומיד מתאהב בה ומחליט ללכת לגור בכפר של בני האדם אך לא מוותר על החברים הישנים שלו בג'ונגל.

מה מוסר ההשכל של ההצגה?

נעמי: מוסר ההשכל שלי הוא כי חברות טובה היא הדבר הכי טוב בעולם.

אלה: אהבה בין חברים וכמה חשוב לשמור אליה- הזכיר לה את החברים מהבית שלה

איזו דמות הכי אהבת ולאיזו דמות הכי פחות התחברת ולמה?
נעמי: הדמות שהכי אהבתי היא דמות הפנתר השחור בגלל שהוא דאג למוגלי ולא עזב אותו אפילו כשמוגלי ברח הוא עדיין עקב אחריו ודאג לו גם מרחוק. הדמות שהכי פחות אהבתי היא הראשונה זה הנמר כי רצה לחסל את מוגלי והדמות השנייה שפחות אהבתי היא אבא של בנה בגלל שפחד ורצה להרוג את כל חבריו של מוגלי בהתחלה מבלי להכיר אותם קודם. 

אלה: אהבתי הכי את בנה בגלל שהיא חייכנית.  לא אהבתי את הנמר הוא לא רצה את מוגלי ולא אהב אותו סתם ככה.

מה הייתן מעדיפות? לחיות בג'ונגל או עם בני אדם?

אלה: מעדיפה לחיות עם בני אדם, יכולה לדבר איתם ובג'ונגל לא מבינה כלום, מעדיפה עם המשפחה.
נעמי: מעדיפה לחיות בג'ונגל בגלל שכיף שם ניתן ללמוד את שפת החיות ולרכוש חברים חדשים, מעדיפה להכיר חיות שאני פוחדת מהן ואז להתחבר אליהן . הייתי חיה עם פנתרים.

הייתן ממליצות לילדים אחרים לראות את המחזמר?

נעמי: ממליצה מאד, זו הצגה מאד יפה וגם בכיתתי לומדים על ספר הג'ונגל וזה יכול לעזור להם במבחן.

אלה: מספרת להם איך היה אבל לא הייתי ממליצה כי אני רוצה להיות מיוחדת.

רגע מצחיק/ משמח/ עצוב במיוחד?

נעמי: רגע משמח: כשמוגלי גם פגש בני אדם וגם אהב אותם וגם פגש בעלי חיים ואהב גם אותם. רגע עצוב: כשמוגלי הצטרך לעזוב את חבריו בג'ונגל ולהצטרף לבני האדם.
אלה: משמח: שכולם כאן חברים ביחד.