באופן יוצא דופן פתח את הערב מר יעקב בן סימון מנכ"ל התזמורת האנדלוסית הישראלית והציג את שלל המופעים לשנת 2016 כפאזל שמורכב מסוגים שונים של אמנים עם נגיעות שונות למוזיקה האנדלוסית. נכון שיש כאלה שיתחברו יותר לפיוטים, אחרים מצפים לראות את השילוב המעניין והעוצמתי עם זהבה בן במופע הבא "קול הזהב"  או את הזמר יונתן רזאל במופע "שירת המקום" ולכן יש לראות את המופעים של התזמורת האנדלוסית כחלקים שלמים המרכיבים עולם מוזיקלי מלא. באותה נשימה הודיע באופן רשמי על מופעי "האנדלוסית לילדים"- כחובת שימור המוזיקה האנדלוסית.
תוכנית הערב הייתה מבוססת כולה על אנסמבל שקארה מספרד. רבי חיים לוק שאמור היה לקחת חלק בשיתוף הפעולה המוסיקלי נעדר באופן בלתי צפוי עקב מחלה העביר את התנצלותו וברכתו לקהל. הקהל אגב, מילא את האולם כולו- ללא ספק סימן לפתיחה מרשימה:
הערב ניפתח עם האנסמבל האנדלוסי האותנטי יחד עם ג'לאל שקארה מנהיג ההרכב זמר ונגן קמנג'ה ויוסוף שאיר- נגן דרבוקה, בנדיר וזמר. ג'לאל מברך את הקהל במרוקאית, ואם היה ספק שרוב הקהל מבין מה הוא אומר- האינטרקציה שלו עם הקהל מגיעה בתחילתו של השיר השלישי במופע, כאשר הוא פוצח בנגינה מוכרת והקהל שר ומלווה אותו, מסופק משיתוף הפעולה עונה להם: "אייווה". את הכימיה על הבמה רואים היטב בקשר שבין האנסמבל של שקארה ואנסמבל התזמורת יחד עם יורם אזולאי נגן הטאר והיועץ המוסיקלי של התזמורת שהוביל את הנגינה יחד עם שקארה. 

אחד הדברים הבולטים במופעיה של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, הוא שימת דגש וגישורים מוזיקליים במהלך המופעים שמדגיש באמצעות נגינת סולו לעיתים וכניסה מרגשת של התזמורת כולה, כך למשל, ניתן דגש לצלילי גיטרת הפלמנקו בסולו מרטיט לב שסוחף מחיאות כפיים סוערות מהקהל, ובהצטרפות מתוזמנת בשלמות של התזמורת שמזכירה לרגע גלים שמגיעים לחוף. כך שקולו של ג'לאל משתלב בתוכם כ- היה כלי נגינה בעצמו.

באופן אישי, אולי דווקא מכיוון שאיני מכירה את השפה ולא מבינה את המילים, ההקשבה של מתעמקת בצלילים,בכניסות וביציאות של הכלים, במעברים בין נגינה כואבת מעט או שקטה, לשמחה וכוחנית יותר. כאילו איבדתי אחד מחושיי ולכן, באופן אוטומטי שאר החושים מתחדדים.

ג'לאל, הצטרף לתזמורת והמשיך בעצם את אביו ואת דודו מגדולי המוסיקאים האנדלוסיים, כשהיה ג'לאל ילד קטן ראה את דודו מופיע עם רבי חיים לוק וראה אותם מנגנים יחד. עם הזמן, הקים  הרכב ספרדי של פלמנקו מיוחד. שמבטא את הצבע וההשפעות אליהם נחשף בטטואן במרוקו ובסביליה בספרד שם הוא גר היום. את החיבור המוסיקלי, מציגים בהפתעה לקהל בסרטון קצר של רבי חיים לוק ועבאד אל שקארה מתוך מופע במרוקו.
 

התזמורת האנדלוסית אשדוד עולה בהרכב מלא יחד עם המנצחת סיון אלבו- בן חור שביד בטוחה ובכישרון הובילה את הקונצרט ואיתם החצי השני של המופע- ההרכב הספרדי: על גיטרה פלמנקו טינו ואן דר סמאן וזמר הפלמנקו מיגל פדרו גונזלס.

גונזלס משלב בין הנגינה האנדלוסית האותנטית את השירה החדה והחותכת של הפלמנקו, יחד בליווי פריטות הגיטרה ש"זורקים" את הקהל מיד לספרד, לתחושת תשוקת דמדומי ערביים. אל השירה האנדלוסית הצטרף בקולו הנעים ובכישרון רב נגן הקמנג'ה והפייטן הצעיר משה ברששת אשר שולט ברזי השירה והנגינה האנדלוסית. 

המופע "בין סביליה לטטואן" יציג גם הערב (שלישי) ומחר (רביעי) במשכן לאמנויות הבמה באשדוד, בשעה 20:30.