חבורה של פעילים תוססים , ארוכי שיער , שחרטו על דגלם את המאבק לשלום , לשוויון , לאהבה, לחופש ולאחווה בין בני האדם.

שירי המחזמר , שהפכו ללהיטים במצעדי הפזמונים , הפכו עם השנים לביטוי של מרד נעורים וביקורת חברתית נוקבת, כשבניהם: "תנו לשמש יד" , "אין לי חיים" , "אנה אפנה" , "כמה קל ללעוג" , "אקווריוס" ועוד רבים אחרים.

"שיער" עוסק לא רק בביקורת אלא גם מביא סיפורי אהבות נכזבות וטלטלות רגשיות , לצד שאלות רבות המעסיקות צעירים עד היום: זהות מינית , הפרט מול הקבוצה , והאינטרס האישי מול הציבורי.

סיפור המחזה מתאר חבורת צעירים תוססת , שבתוכה כולם אוהבים את כולם, וכולם רוצים לעשות אהבה עם כולם: האד מאוהב בג'ני , ג'ני מאוהבת בקלוד , קלוד מאוהב בשילה , שילה מאוהבת בברגר (שאינו מעוניין ב כלל). ולצידם, ווף , צעיר דו מיני המאוהב בכולם , ובמיוחד בזמר מיק ג'אגר. יחד הם מבלים 48 שעות אחרונות לפני גיוסו של קלוד לצבא ארצות הברית , ועושים הכול כדי למנוע ממנו להשאיר אותם מאחור ולהצטרף לשורות הצבא.

כשעלה לראשונה היה "שיער" מחזמר רוק מהפכני, פורץ דרך שהעז לא רק לעסוק בנושאים חברתיים בוערים , אלא גם שבר את המוסכמות המקובלות בתיאטרון והפך כל הצגה בכל ערב ובכל מקום בעולם לאירוע תיאטרוני שסחף את הקהל להפנינג של ממש בסופו.

לא סתם כנראה נכתב על המחזמר עם עלייתו המחודשת על הבמה על בימות ברודווי ב 2008: "כיום 'שיער' נראה יותר נועז מתמיד". במרוצת השנים הפך המחזמר לרלוונטי יותר ויותר , והפך למושא הזדהות של מיליוני צופים בעולם כלו (כולל בישראל , בשתי הפקות שהועלו כאן) כשבמרכזו שאיפתם של הצעירים לעולם טוב יותר המשוחרר ממלחמות כשעיני כל נשואות לשלום המיוחל.

"שיער" הוא לא רק סמל לתקופה אלא למחאה על זמנית של התרבות האנושית בכלל ואנשים צעירים בפרט בעד שלום , פתיחות ואחווה.