התערוכה החדשה "לראות מוסיקה" מתמקדת בעולם המוסיקה דרך חוש הראיה כשהדגש הוא יותר על התבוננות ופחות על האזנה. קהל המבקרים מוזמן להתבונן במוצגים ארכיאולוגיים, באוסף של 50 כלי מיתר קשת ופריטה מרחבי תבל, בצילומים, באביזרי אופנה, בעיצובי תכשיטים, שירה, צעצועים, וידיאו-ארט, מיצבי נייר, קרמיקה וקומיקס אשר בחלקם הגדול הוכנו ועוצבו במיוחד עבור תערוכה זו וכולם מתקשרים עם עולם המוסיקה. כן המנגנים הפולחני מתל אשדוד מראשית המאה ה-10 לפנה"ס שימש השראה ונקודת מוצא למספר אמנים לדוגמא: המעצב התעשייתי שולי שטראוס יצר ארבעה צעצועי מפתח מאלומיניום בדמות הנגנים אשר מופיעים על  הכן העתיק. האמן יהודה גולדין- צייר קומיקס משעשע על אחד מקירות המוזיאון והפך את המנגנים של פעם למנגנים עכשוויים ואופנתיים. האמנית אורן וקסלר אשר בשנים האחרונות עוסקת בצילום דיוקנאות, צילמה את נגני התזמורת האנדלוסית הישראלית מאשדוד. כל נגן עם הכלי שלו תוך כדי נגינה-ולפתע הפך כל נגן לאינדיבידואל אשר הצילום מתמקד רק בו בעוד שבשאר ימות השנה הוא מהווה חלק כמעט אנונימי מתוך גוף תזמורתי גדול. ובין כן המנגנים והתזמורת האנדלוסית  אפשר למצוא בתערוכה עוד מגוון של יצירות המפתיעות כל אחת בדרכה שלה. בתערוכה משתתפים 36 אמנים מרחבי הארץ. כותבת האמנית המשוררת חיה-אסתר אשר חיברה מספר שירים בהם היא מזכירה את כן המנגנים:"אני נשואה וחיה עם מוסיקאי, כך שבפרקי זמן ארוכים בחיי אני מוקפת בצלילים ושומעת מוסיקה. בשל עיסוקי בתחום האמנות חשבתי שמעניין יהיה להתייחס לעולם המוסיקה דרך חוש הראייה, להקפיא את הצלילים ולהציבם בחלל המוזיאון, ולבדוק אם גם דרך העין אפשר לשמוע ולהתרגש ממוסיקה. קהל המבקרים מוזמן להתבונן במוצגים ארכיאולוגיים, כלי-נגינה, צילומים, אביזרי אופנה, תכשיטים, שירה, עבודות וידיאו, נייר וקרמיקה אשר בחלקם הגדול הוכנו ועוצבו במיוחד עבור תערוכה זו וכולם קשורים אל עולם המוסיקה. המוסיקה משמשת ככלי לביטוי רגשות. מוסיקה מילאה מאז ומתמיד תפקיד חשוב בתרבות האנושית: בחיי היום יום, באירועים חגיגיים, בטקסים רשמיים ודתיים. "כן המנגנים" הפלשתי מתל-אשדוד מראשית המאה ה-10 לפנה"ס, הוא כן פולחני ובו להקת מנגנים במצלתיים,חליל כפול, לירה ותוף . הכן שימש השראה ונקודת מוצא למספר אמנים:"...באמצע הלילה עמדתי על כן המנגנים והייתי צוחקת ושרה ...". המעצב שולי שטראוס יצר ארבע דמויות של "צעצועי נגנים" לפי המסורת של צעצועי ילדים של פעם. ריקי מנור הכינה כלי תיפוף מחומר ובאמצעות תחמוצות ומלחים הפכה אותו ל"כלי נגינה עתיק". דורותה ביאלס בנתה את המיצב  האינטראקטיבי "לראות את הצלילים-להקשיב לצבע" בו יצרה באמצעים טכנולוגיים אווירה של מעין מקדש במטרה לגרום לצופה חוויה רוחנית-ויזואלית-מוסיקלית. יהודה גולדין צייר על קיר המוזיאון קומיקס משעשע והפך את המנגנים של פעם למנגנים אופנתיים במאה ה-21. בסרט הוידיאו-ארט "משחקי נבואה" של אורית פרייליך, מתייחסת האמנית להימצאותם של שרידי אופיום ואגוז מוסקט על כן דומה לכן המנגנים. פרייליך תרגמה את הכן הארכיאולוגי הקדום בעזרת אמצעים טכנולוגיים –מדעיים והפכה אותו ואת החלל בו הוא מוצב לזירה אמנותית עכשווית. האמנית אורן וקסלר אשר בשנים האחרונות עוסקת בצילום דיוקנאות, צילמה את נגני התזמורת האנדלוסית הישראלית מאשדוד. כל נגן עם כלי הנגינה שלו תוך כדי נגינה. לפתע הפך כל נגן לאינדיבידואל אשר הצילום מתמקד רק בו, בעוד שבשאר ימות השנה הוא מהווה חלק כמעט אנונימי מתוך גוף תזמורתי גדול. בין כן המנגנים והתזמורת האנדלוסית הישראלית תמצאו בתערוכה עוד מגוון של יצירות המפתיעות כל אחת בדרכה שלה. קצרה כאן היריעה מלהזכיר ולתאר את כולן. זה המקום להודות לכל האמנים-המוסיקאים "שלי" אשר שיתפו פעולה בהרמוניה וללא דיסוננסים ויצרו את "לראות מוסיקה" תודה גדולה לשרה שחק על הדואט באוצרות, ליפעת אלישר אשר תרמה מכישוריה העיצוביים ולצוות המוזיאון המקצועי אשר בלעדיו לא היינו רואים מוסיקה .