"זה" סטיבן קינג

אם עוד לא ראיתם את הסרט שיצא לאחרונה, יש לכם הזדמנות לקרוא את ספר האימה שיצא בשנת 1986 ומתפרש על כמעט 1,000 עמודים.  הספר מביא את סיפורם של שבעה חברים מהעיר הדמיונית דרי. העלילה מתחלפת בין שתי תקופות זמן שונות. קו עלילה אחד מתרחש בשנות ה-50 המאוחרות, כאשר הגיבורים היו בני 11. כל אחד מהילדים נתקל במפלצת המגלמת את פחדיו העמוקים ביותר. הם מבינים כי מדובר במפלצת אחת, שמשנה את צורתה, ואורבת בעיקר לילדים. קו העלילה השני שמסופר במקביל, מתרחש בשנת 1985, ומתחיל כשאחד מהם, מייק הנלון, שנשאר בעיירה ועובד בה בתור ספרן, קורא להם לחזור, כאשר גל נוסף של רציחות חוזר. מייק מתקשר לחבריו ומזכיר להם את השבועה שנשבעו. 

"סיפורה של שפחה" מרגרט אטווד

אם לא יכולתם להתנתק מסדרת הטלוויזיה המדוברת "סיפורה של שפחה", בוודאי תתחברו באותה עוצמה אל הספר שהביא לנו את רפובליקת גלעד ואת דמותה של שֶלְפְרֶד – אשר ניתנה לה רק אופציה אחת בלבד: ללדת ילדים. אם לא תעשה זאת, היא צפויה, כמו כל מתנגדי המשטר, להיתלות על החומה או להישלח אל אחת המושבות ולמות שם מוות אטי ממחלת קרינה. אבל גם תנאי חיים דכאניים אינם יכולים למחוק את התשוקה המינית — לא שלה עצמה ולא של שני הגברים שעתידהּ תלוי בהם. סיפורה של שפחה הוא חזון מבריק של אמריקה במאה ה־21, כתוב באירוניה מזעזעת ונותן ביטוי מלא לכישרונה האדיר של מרגרט אטווד, אשר אמונה גם על סדרת הטלוויזיה המדוברת. 

"הבטחה שהופרה" לינווד ברקלי

אישה צעירה מתגלה על ידי בעלה כשהיא מוטלת על רצפת המטבח בביתם ללא רוח חיים. בנם התינוק נמצא אצל אישה, מרלה פיקנס, שמעולם לא פגשה את הורי הילד, וטוענת בתוקף ש"מלאך" הניח אותו על מרפסת ביתה. לסיפור התמוה הזה מצטרפים ממצאים ברורים מן הזירה שקושרים את מרלה לרצח האישה הצעירה. חוקרי המשטרה מקווים שסריטה, האומנת של התינוק, תוכל לשפוך אור על מה שקרה ביום הרצח, אבל סריטה נעלמת בלי להשאיר עקבות ומותירה את מרלה כחשודה הברורה והמיידית. דיוויד הארווד הוא עיתונאי שמחליט לנהל חקירה משלו במטרה לרדת לחקר האמת, תהיה אשר תהיה. אבל ככל שחקירתו מתקדמת, הוא מבין שבאמת שהוא מחפש טמונים סודות שיש מי שמוכנים לעשות הכול כדי שלא יתגלו.  אלא שסיפור הרצח המחריד הוא רק קצה הקרחון של אירועים מוזרים שקורים בפרומיס–פולס שבמדינת ניו–יורק, ועדויות נוספות לחזרתו של פושע אכזרי הולכות ומצטברות: אי–שם ממתין רוצח קר רוח לרגע שבו יתחילו תושבי העיר השקטה לשלם על פשעי העבר. הבטחה שהופרה הוא הראשון בטרילוגיה חדשה מבית היוצר של לינווד ברקלי, אשף המתח של השנים האחרונות.

"ספינת הכלות" ג'וג'ו מויס

כוכב הספרות ג'וג'ו מויס בספר חדש המרתחש בשנת 1946 ומבוסס על אירועים היסטוריים. שש מאות וחמישים כלות נרגשות עולות על ספינה המפליגה מאוסטרליה לאנגליה, כדי להתאחד עם הגברים שלהם נישאו במהלך מלחמת העולם השנייה. אך במקום מסע התענוגות שציפו לו הן מוצאות את עצמן על סיפונה של נושאת מטוסים, שאותה הן חולקות עם אלף חיילים של הצי הבריטי. על הסיפונים שטופי השמש אהבות נושנות והבטחות מן העבר נהפכות לזיכרונות רחוקים, המתח הולך וגובר והרגשות גואים, בעוד ספקות וחרטות מתגנבים אל לבותיהם של כלות ובעלים כאחד.

"לווייתנים שרים בעמק" רונה שפריר

רומן מעורר ולא שיגרתי על אמנית לחימה גלוחת ראש, שאיבדה את המאהב שלה ואת הטעם לחייה. בימים היא מנהלת את מזנון הברכה של הקיבוץ, ובלילות משוחחת עם אהובה המת. עד שיום אחד מגיע אליה בנו אביעד, נער יפה ורגיש, חובב צלילות עומק ושירת לווייתנים, ומספר לה סיפור מדהים: משהו מוזר מאוד, אפל ומסתורי, מתרחש בחממת הפלפלים של הקיבוץ. זקני המשק, בעיקר אלו שנוטים למות, מרוכזים שם, מבודדים מהעולם, לשם... לשם מה, בעצם? זהו מסע אל קו התפר שבין החיים למוות, שנע בקלילות בין גבולות המציאות ובין מה שאולי יכול לקרות בכל קהילה אנושית. השאלות שהוא מעלה הן כנראה הראויות ביותר להישאל  בכל מקום שבו חיים בני אדם, בכל מקום שבו הם מתים.

"רשימת האימהות" גלי מיר תיבון

מצד אחד של השולחן חוקר נחוש לגלות את האמת, ומצד אחר שניים שנחקרים על אשמה אחת נוראה: שליחת מאות אימהות יהודיות עם ילדיהן הקטנים לכליאה בבסיס צבאי נטוש, בלי אוכל ומים ובלי יכולת לצאת. שומרים הוצבו מחוץ לדלתות הנעולות וסירבו לפתוח אותן. זה אחר זה משמיעים שני הנחקרים את תשובותיהם, מגיבים האחד על דברי האחר, נפתחים ומודים או מסתירים ומשקרים: לחוקר, ולא פחות מזה לעצמם. איש מהם אינו נקי כפיים, איש מהם אינו פושע; בנסיבות שפעלו בהן, אולי אין אדם בעולם שיישאר טהור. גם קולותיהן של שלוש אימהות נשמעים כאן – מתוך אימת העקירה ומלחמת ההישרדות שהכול מותר בה – וגם קולה של ילדה אחת שעוברת מה ששום ילד בעולם אינו אמור לעבור. על מלחמת העולם השנייה כבר כתבו רבים, וגלי מיר־תיבון, בספר ראשון, מאירה מזווית לא שגרתית את אחת מפינותיה האפלות ביותר.

"הילדים של מחר" שי גולדן וטלי סיביאר כץ

זהו ספר שנולד מתוך רעיון: לכתוב סיפור אהבה בין נער לנערה, אבל אחרת; לכתוב אותו כמו שהחיים כותבים אהבות, כמין אירוע מתגלגל בין שתי דמויות ובשני קולות: אישה תכתוב את קולה של הנערה, גבר יכתוב את קולו של הנער, וביניהם יתרחש פינג־פונג של כותבים, ואכן, הדואט בין שי גולדן, שכתב את קולו של אורן בספר,
לטלי סיביאר כץ, שכתבה את קולה של מעיין, הניב ספר מפתיע. שני סיפורי התבגרות בשכונה בצפון תל אביב של שנות התשעים, שלמרות היותם סרוגים זה בזה הם גם עומדים כל אחד לעצמו: סיפורה של מעיין, שמאחורי החזות של ילדה יפה ומקובלת מתנהלים חייה כבת לאב עבריין מכור לסמים ולאם שסוחבת על כתפיה עול של הורות כמעט בלתי אפשרית; וסיפורו של אורן, נער שקט, מופנם ומעט משונה, שלהבדיל ממעיין דווקא גדל בבית איתן למראה, אבל מאחורי התמונה הבורגנית היציבה מתקיימת משפחתו בצלו של שבר גדול שמאיים לפרק אותה מהיסוד. 

"עקוב אחר שינויים" סייד קשוע

גבר שעזב את ירושלים הבוערת עם אשתו וילדיו והיגר לאמריקה, מקבל - אחרי שנים של ניתוק מוחלט מהוריו ומאחיו - הודעה מאביו: "אני בבית חולים". הוא עולה על מטוס כדי ללוות אותו במחלתו ומתעמת עם עברו וגם עם חייו בהווה, בצלן של שתי פרידות טראומתיות: זאת שכבר אירעה, הפרידה הכפויה מטירה שבה נולד וגדל; וזאת שצפויה, הפרידה האחרונה מאביו. 
מדוע נידו אותו בני משפחתו? ומדוע גם בארצות הברית הוא נאלץ לחיות בבדידות מוחלטת, מורחק על ידי אשתו מביתם המשותף? ואיך כל זה קשור לכך שלפני שנים רבות כתב סיפור קצר על נערה בשם פלסטין? חשבון הנפש שהוא עורך ליד מיטת אביו בבית החולים, בעברית ובערבית, יהיה מסע מכאיב וגם. ספר הפרוזה הרביעי של הסופר, התסריטאי והעיתונאי סייד קשוע, הוא ספרו האישי והמורכב ביותר עד כה. זהו רומן בדיוני העושה שימוש מתוחכם בפרטים מהביוגרפיה המוכרת של המחבר, המזמין את הקוראים ל"וידוי".