חגיגה של מוזיקה ישראלית נוסטלגית

שירים כמו "נתתי לה חיי", "תשע בכיכר" "רוני" "יו יה", "שיר הגלשן" "בא לשכונה בחור חדש", "פה קבור הכלב" ועד "מדינה קטנה" ריגשו את הקהל והחזירו אותו אחורה בזמן, לישראל היפה, הטובה והתמימה.

אך לא רק געגועים היו באוויר, הביצועים המיוחדים של סנדרסון וגוב, לצד מזי כהן, אפרים שמיר שלא הפסיק להרשים בקולו הצלול יחד עם אלון אלוארציק וסוללת נגנים מוכשרים, העניקו למופע אנרגיה תוססת, שהראתה שמוזיקה ישראלית טובה היא נצחית.

המופע דני גידי וחברים היה הרבה יותר מסתם הופעה של חברים שהגיעו להופיע על במה...

זו קבוצה של זמרים, נגנים ויוצרים מוכשרים, כל אחד בדרכו, שגידלו דורות שלמים על השירים המיוחדים שלהם, הם התאחדו יחד, על במת האמפי באשדוד בחול המועד פסח, כדי לעשות טוב לאחרים.

ניתן היה לראות זאת בתוך הקהל, הורים וילדים בכל מיני גילאים, שהגיעו יחד שרו ורקדו לצלילי השירים שהיה נדמה שכבר לא שיייכים לדור החדש.

כשעלו דני ומזי לדואט מקסים של "דון קישוט" דמעות ושמחה התערבבו באוויר, הזמרים והקהל יחד, צללו אל תוך עולם של זיכרונות יקרים, שרו יחד את השירים המוכרים, והפכו את הערב למסע עוצמתי.

בתוך התקופה המאתגרת שעוברת על עם ישראל, המופע הזה היה כמו נשימה עמוקה של אהבה, חמלה ושמחה. הוא הזכיר לכולנו את כוחה של המוזיקה לחבר בין אנשים, לרפא פצעים ולהאיר את החושך.

בזמנים מאתגרים אלו, כשהעולם סביבנו סוער ומלא אי ודאות, קשה לפעמים להאמין שהחיים יכולים להיות כל כך יפים ושמחים. אך המופע אתמול הוכיח שוב שיש בנו את הכוח להתגבר על קשיים, לחגוג את החיים ולמצוא נחמה במוזיקה.

בנימה אישית ...

גידי גוב, דני סנדרסון וחבריהם, באמצעות כישרונם יוצא הדופן וחיבורם האותנטי, העניקו לנו ערב קסום שגרם לנו להאמין שוב בטוב. תודה רבה להם, ולצוות פסטיבל תור הזהב, על חוויה בלתי נשכחת שתישאר איתי עוד הרבה זמן.

טיפ קטן ממני להפקה אני מציעה לכם בחום לשקול להוסיף את השיר "עניין של זמן" האהוב שיוסיף עוד לחוויה הנוסטלגית. 

ולכם, הקוראים היקרים, אני ממליצה בחום להגיע למופעי הפסטיבל המתקימים בימים אלו ברחבי העיר. 

פסטיבל תור הזהב מוכיח שוב שהמוזיקה היא שפה אוניברסלית המחברת בין אנשים מכל הגילאים.  

צילומים: אוהד צויק, מירי הורביץ ואלדה נתנאל :