המטרוק בועט שוב
21.09.19 / 20:12
מסיבת הנוסטלגיה שריגשה את כולם
מסיבות נוסטלגיה עושות לי טוב, במיוחד שנכחתי בהן והייתי שותף בחלק מהן. לפי דעתי בכניסה למסיבות נוסטלגיות צריך להיות שלט ענק בכניסה שבו יהיה כתוב "וואלה לא השתנתם בכלל".
כי במסיבות מהסוג הזה, אתה מכין את עצמך להפתעות, כמו למשל, האם הסלקטורית ההורסת והבת זונה שעמדה בכניסה עדיין קשוחה ומעניין אם השורט הצמוד שהיא נהגה לשים כן יעלה עליה שני עשורים אחרי. או האם הדי ג'יי המסוקס שנהג לעלות על עמדת הדי ג'יי עם גופיה כל כך צמודה המבליטה את שריריו עדיין נראה כמו פעם.
אממה, הדבר הראשון שמנפץ את כל התיאורים, סטיגמות ובכלל הוא ברגע שצועדים לכניסה, וברגע ששומעים את השיר הראשון שמתנגן הכל נשכח והצמרמורות מתחילות לעבוד שעות נוספות.
בחמישי האחרון, נערכה במועדון המטרוק המיתולוגי ברחובות (המקורי התחיל את פועלו בקיבוץ חצור) מסיבה נוסטלגית לכל בוגרי המטרוק, מי שיזמו את הרעיון המבורך היו איש חיי הלילה בעבר ואחד היחצ"נים החשובים של מועדון המטרוק דדי דלאל והבעלים לשעבר דני קליין.
ברגע שדדי הרים לי טלפון והזמין אותי לחגיגה רצו לי בראש כל מיני ריקושטים מכל מסיבות העבר שנכחתי בהן ונטלתי בהן חלק. באותה תקופה היה מן קטע, כל כתבי הרכילות והלילה מכל העיתונים (לפני שבכלל צצו האתרים והאפליקציות) נוסעים ברכב אחד.
בכניסה חיכו לנו כמובן הזמנות וי איי פי ושוברי שתיה חינם, זה לא היה מן שוחד כדי שנכתוב רק דברים טובים על המסיבה אבל כן היה סוג של רספקט כלפינו. וכן, כל כתב, כתב וסיקר בדרך שלו וגם אם הייתה ביקורת, רשמנו.
המטרוק סיפק את הסחורה עוד מהימים בקיבוץ חצור, הנסיעה לשם הייתה עמוסה בריגושים, במיוחד כשהגענו לפאתי קיבוץ חצור, ניחוח הרפתות עלה באוויר והתמזג עם ריחות הסיגריות והאלכוהול. ככתב, נחשפתי להרבה הפקות מקור איכותיות עם מיטב הדי ג'ייס, תפאורה מיוחדת בכל הפקה, הגברה ותאורה מושקעת ולא חסכו בשום דבר והכל כדי שהבליינים יהיו מרוצים ויחזרו, והם חזרו.
במסיבה האחרונה היה חסר לי משהו והוא דוכן נקניקיות עם הכרוב הכבוש שמיד בתום המסיבה עמדנו רעבים ומחכים לביס הראשון.
אבל שלא תטעו, כאיש חיי לילה לשעבר שנים לא הרגשתי את החוויה העוצמתית הזו במסיבת נוסטלגיה. לראות את הבליינים של פעם רוקדים כאילו הם בני 18, משתוללים על הבר, מרימים צ'ייסרים, מלא חיבוקים, נישוקים ולרגע לא רציתי שזה ייגמר.
התרומה של מועדון המטרוק לחיי הלילה היא עצומה, גדלנו על ההווי, המוזיקה, החברים וגם על כל מה שקרה בשירותים. ואת זה אני משאיר לדמיון שלכם.
לסיכום, אני רוצה להודות לכולם על הרעיון, היוזמה, הזיכרונות, הריגושים, המטרוק אכן בועט שוב ואנחנו רוצים עוד.