גבר בן 45 מאשדוד חלה במה שנראה כמו פרקינסון זמן קצר לאחר שנדבק בנגיף הקורונה, כך פורסם בסקירת מקרה שפורמה בכתב העת המדעי The Lancet Neurology. ווירוסים שונים נקשרו בעבר להתפתחות מחלת הפרקינסון, בהם שפעת A ונגיף אפשטיין-בר, אך זו הפעם הראשונה שהמחלה נקשרת לנגיף הקורונה. הפרטים נחשפו היום לראשונה באתר וואלה בריאות.

האיש אושפז במרץ האחרון בבית החולים אסותא אשדוד עם תסמינים אופייניים של קורונה, בהם אובדן חוש הריח, שיעול יבש וכאבי שרירים. לאחר שיצא חיובי לנגיף, הוא אושפז למשך שלושה ימים בבית החולים, שם טופל בתרופות למניעת התקפי אסתמה אך לא נזקק להנשמה או להתערבות פולשנית, לפני שבודד במלונית קורונה למשך שלושה שבועות, עד שנמצא שלילי לנגיף ושוחרר לביתו.

במהלך השהות במלונית, הוא הבחין כי כתב היד שלו השתנה והפך לקטן ופחות קריא מבעבר. הוא התחיל להתקשות בדיבור ובכתיבת הודעות טקסט בטלפון הנייד שלו. היו לו גם רעידות פתאומיות ביד ימין.

לאחר שחזר הביתה, הוא המשיך לסבול מתופעות אלו ולבסוף אושפז במחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי שערי צדק, חודשיים לאחר האבחון הראשוני בקורונה. בשערי צדק ערכו לו מספר בדיקות, ונמצא שיש לו תפקוד קוגניטיבי תקין. למרות זאת, הוא המשיך להציג רעידות ותסמינים הקשורים לפרקינסון.

פרקינסון היא מחלה נוירולוגית שפוגעת בעיקר ביכולת התנועה, מצב שמחריף עם הזמן ויכול להשפיע גם על תפקודי מוח אחרים, כמו יכולת ריכוז וזיכרון. בשנים הראשונות למחלה, פרקינסון גורמת לתסמינים קלים בלבד, אולם הם מתגברים עם הזמן ומשפיעים על יכולתו של אדם לעבוד או לעשות פעולות יומיומיות.

התסמינים המוכרים ביותר הם רעד, תנועות איטיות, פגיעה בהליכה ובשיווי משקל. בשלב מתקדם יותר המחלה עלולה לגרום לאנשים מסוימים לפגיעה קוגניטיבית, לבעיות ראייה, שינה ובליעה.

הגבר המדובר לא אובחן רשמית עם פרקינסון, אלא עם "פרקינסוניזם", שם כללי לכל מצב הגורם לחריגות תנועה דמויות פרקינסון. על פי הדיווח, לאחר שאובחן, חלה הידרדרות נוספת במצבו, וכיום יש לו כתב יד לא קריא, רעידות קיצוניות בצד ימין והבעת פנים מופחתת (היפומימיה).

כאמור, זו הפעם הראשונה שבה תועד חולה שפיתח תסמיני פרקינסון לאחר שנדבק בקורונה, אף שחלק מתסמיני Covid-19, בהם אובדן חוש ריח, בדרך כלל מקדימים גם את מחלת הפרקינסון.

אף שלא ניתן לדעת בוודאות כי נגיף הקורונה הוא שגרם ישירות למחלה, אך לאיש אין היסטוריה משפחתית של פרקינסון או גורמי סיכון בולטים אחרים, ולכן החוקרים חושדים כי Covid-19 מילא תפקיד משמעותי בהתפרצות המחלה אצלו.

החוקרים מניחים גם כי החולה המדובר היה בעל אופי גנטי כזה שגרם לו לפרקינסוניזם כתוצאה מהידבקות בקורונה, אך הם עדיין לא יודעים מהו אותו גורם גנטי.

המקרה המדאיג הזה נוסף לצבר ראיות המראות כי לנגיף הקורונה עלולה להיות השפעה חמורה ומתמשכת על המוח. ביוני האחרון פורסם כי מגיפת הקורונה עלולה לגרום לגל של נזקים מוחיים בקרב מי שנדבקו בנגיף.

חוקרים מיוניברסיטי קולג' בלונדון תיארו אז כיצד מחלת הקורונה גורמת לסיבוכים נוירולוגיים שכוללים: שבץ, נזק עצבי ודלקת במוח שעלולה להיות קטלנית - גם במקרים שבהם החולים לא לקו בתסמיני קורונה קשים.

ככל הנראה, נגיף הקורונה לא תוקף את המוח בצורה ישירה, ולכן הסיבוכים נגרמים בצורה עקיפה בשל תגובה חיסונית של החולים ולא על ידי הנגיף ישירות.

השבוע פרסמו חוקרים אוסטרלים אזהרה כי מלבד הנזקים המוחיים המוכרים שעלול להיגרם בעקבות נגיף הקורונה, הוא עלול לגרום גם לפרקינסון. לדבריהם, חמש שנים לאחר מגפת השפעת הספרדית, חלה עלייה של פי שלושה בשכיחות מחלת הפרקינסון.

פרופ' קווין ברנהאם, ממכון פלורי האוסטרלי למדעי המוח ובריאות הנפש, אמר כי הוא מאמין ש"גל שקט דומה של מחלות נוירולוגיות יבוא בעקבות מגיפה זו". לדבריו, "מחלת פרקינסון היא מחלה מורכבת, אך אחת הסיבות היא דלקת, ונגיף הקורונה מסייע להנעת דלקת זו". הוא הסביר כי ברגע שהדלקת נכנסת למוח, היא מתחילה "מפל אירועים" שעלול בסופו של דבר להוביל למחלת פרקינסון.