מתמודדים עם החרדה: כיצד חוו הישראלים את משבר הקורונה?
14.05.20 / 21:52
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב בדקו את רמות החרדה של הישראלים מאז פרוץ משבר הקורונה. איזו אוכלוסייה חוותה את רמת החרדה הגבוהה ביותר ומתי החלה ירידה?
זו היתה תקופה לא פשוטה עבור כולנו, תקופה שמלווה בהרבה לחץ, חוסר וודאות וחרדה. עוד לפני שהחלה הקורונה בישראל, חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב החלו למדוד את מפלס החרדה והתגובות הרגשיות נוכח המשבר בקרב מדגם מייצג של 1000 מבוגרים מהאוכלוסייה היהודית בישראל. מדובר במחקר אורך המנטר את רמות החרדה של הישראלים מאז פרוץ המשבר, אשר ערך צוות מדענים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב הכולל מומחים בפסיכולוגיה, בריאות הציבור ורופאים.
טרם חדירת וירוס הקורונה לארץ, כאשר ברקע ידיעות על הידבקויות נרחבות בארצות אחרות, החל צוות החוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון למדוד את מפלס החרדה והתגובות הרגשיות נוכח המשבר בקרב מדגם מייצג. אז עמדה רמת החרדה בממוצע על 2.17 (מתוך 5). הסקר הראשון נערך ב- 19 בפברואר 2020 מאז נערכו שבעה סקרי מעקב שבועיים. הנבדקים נשאלו על חרדה כללית שהם חווים, חרדה ספציפית לווירוס הקורונה, ועל עמדות כלפי משרד הבריאות.
החוקרים המשיכו לעקוב אחר רמות החרדה של הציבור הישראלי. בארבעת השבועות הראשונים חלה עליה הדרגתית אך מתונה ברמות החרדה כך שזו עלתה לרמה של 3.2 ( עדיין בתחום החרדה ורחוקה מתחום ההיסטריה). לאחר מכן במשך השבועות 4-6 (ה- 25-11 במרץ) רמות החרדה נותרו ללא שינוי. במדידה מאוחרת יותר, ב- 20 לאפריל, נרשמה ירידה ברמת החרדה, שעומדת בממוצע על 2.7.
לאחר עלייה הדרגתית במשך חודש, ממצאי 'מוניטור החרדה הלאומי' הראה ירידה ברמות החרדה של הישראלים ברקע היציאה מהמשבר והישראלים שבים לרמות החרדה שנמדדו עם תחילתו. על פי הממצאים, נשים וצעירים בגילאי 18-30 חוו יותר חרדה מפני הנגיף על אף הסיכון הנמוך שנשקף להם. בקרב אוכלוסייה זו, רמת החרדה הייתה גבוהה יותר בחודש הראשון למדידה ביחס למבוגרים, והעליה ברמת החרדה בקבוצה זו הייתה התלולה ביותר בהשוואה לגילאים אחרים. רמות חרדה גבוהות יותר נמדדו גם בקרב נשים בהשוואה לגברים, למרות שעל פי הידוע הן סובלות פחות מהמחלה עצמה. עוד נמצא שהפחד חלחל אל החברה החרדית באיחור ביחס לקהילות אחרות מה שעשוי להעיד על הבנה מאוחרת של חומרת המצב. "בשום שלב של המשבר הציבור הישראלי לא נכנס לפאניקה", קובעים החוקרים.
"ראינו עלייה מתונה והדרגתית ברמות החרדה בישראל, גם באופן כללי וגם ספציפית מהנגיף בארבעת השבועות הראשונים. זה היה צפוי, מכיוון שהייתה גם עלייה באיום", אומרים החוקרים, "עם זאת, בשבועות 4-6, החרדה לא צברה גבהים ואף גרף החרדה התיישר. אנו מאמינים כי המגמה עולה בקנה אחד עם תהליך ההסתגלות של אנשים למצב החדש". המחקר בוצע במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ. במסגרת היוזמה הוחלט על הסטת משאבי מחקר למציאת פתרונות מהירים לבעיות השונות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.
בראש צוות המחקר עומד פרופ' גולן שחר, מנהל המעבדה לחקר אישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שאר חברי הצוות הם: פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון; פרופ' לימור אהרנסון-דניאל, סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים וראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון באוני' בן-גוריון; פרופ' איתמר גרוטו, סגן מנכ"ל משרד הבריאות וחבר סגל בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון; ד"ר הדר שלו, ראש הקליניקה לטראומה ונוירופסיכיאטריה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; פרופ' דוד גרינברג, יו״ר החטיבה לרפואת ילדים ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. כמו כן מייעצים לצוות ד"ר אביחי טנדלר מ-Google Health וד"ר פאטריק מאלון מחברת היעוץ הכמותנית בדורהאם אשר בצפון קרולינה, ארה"ב.