אחת השאלות הנפוצות והחשובות שעומדות על סדר היום היא כיצד עובר נגיף הקורונה מאדם לאדם ואיך נדבקים בו. ארגון הבריאות העולמי קבע אמנם כי הנגיף עובר באמצעות רסיסי רוק, אולם פחות ברור כמה זמן הוא שורד על משטחים שהטיפות הללו נוחתות עליהם, ועד כמה גבוהה סכנת ההדבקה מהם. 

במחקר חדש, כפי שמפרסם מכון דוידסון, בדקו חוקרים מאוניברסיטת הונג-קונג איך סוג המשטח, תנאי הסביבה ואמצעי חיטוי משפיעים על הישרדות הנגיף לאורך זמן והממצאים החשובים ללא ספק שופכים אור נוסף בימים של חוסר ודאות אלו. 

בתחילה בדקו החוקרים את יכולתם של הנגיפים לשרוד על מגוון משטחים. על חלקם, כמו נייר רגיל או נייר טואלט, כבר לאחר 30 דקות לא נמצאו יחידות פעילות של הנגיף. על משטחים אחרים, כמו עץ, פלדה, בד ופלסטיק, נמצא ריכוז גבוה של נגיפים פעילים גם אחרי 4-1 ימים מתחילת הניסוי.

הנתון המפתיע הוא שדווקא על מסכות למניעת הדבקה נמצא ריכוז גבוה של נגיפים פעילים אפילו שבוע שלם אחרי תחילת הניסוי.

אם כן, המסקנה הראשונה מהממצאים היא שאסור להשתמש פעמיים באותה מסכת הגנה. שימוש רב-פעמי באותה מסכה עלול להתגלות כחרב פיפיות הגורמת נזק למשתמש בה. כמו כן, עקב הזמן הממושך שבו הנגיף שורד מחוץ לגוף, חשוב להימצא כמה שפחות באתרים שבהם מבקרים אנשים רבים מדי יום.

משטחים במקומות כאלה עלולים להעביר את הנגיף מאדם לאדם, כך שמי שכבר נמצא במקומות ציבוריים צריך לשטוף לעיתים תכופות את הידיים או לחטא אותן, ולא לגעת בהן בפניו.    

בהמשך בדקו החוקרים איך משפיעים תנאים של חומציות וחום על הישרדות הנגיף. נמצא כי בטווח רחב של דרגות חומציות (pH של 7-3) רוב הנגיפים נותרו פעילים למשך שעה מתחילת הניסוי, כך שלא נראה שהם רגישים במיוחד לחומציות.

לעומת זאת, לטמפרטורת הסביבה הייתה השפעה שלילית על משך הזמן שבו הנגיפים נותרו פעילים. ב-4 מעלות צלזיוס הנגיף נשאר פעיל למשך שבועיים לפחות. לעומת זאת, כשהטמפרטורה החיצונית עלתה ל-37 מעלות רוב הנגיפים חדלו לתפקד תוך יממה אחת.

אם הממצאים האלה אכן מייצגים, הם עשויים ללמד אותנו שגם בחודשי הקיץ הנגיף יכול להתקיים על משטחים לפרק זמן ממושך, אם כי במידה פחותה לעומת העונה הקרה.

לבסוף הוסיפו החוקרים כמות קבועה של נגיפים לנוזלי חיטוי שונים ובדקו בפרקי זמן קבועים את ריכוז הנגיפים הפעילים. אמצעי החיטוי כללו אקונומיקה, סבון ידיים, אלכוהול (אתנול 70 אחוז), יוד וכמה אמצעי חיטוי רפואיים נוספים.

רוב אמצעי החיטוי פעלו ביעילות ותוך חמש דקות כבר לא נצפו נגיפים פעילים בתמיסה. בסבון ידיים משך הזמן הזה עמד על 15-5 דקות. אלה ממצאים מעודדים, שמראים כי סבון ואלכוהול אכן עוזרים למנוע הדבקה.

עם זאת, הנגיפים בניסוי היו במגע עם חומרי החיטוי במשך דקות ארוכות. כך שבפעם הבאה שאתם רוחצים ידיים הקפידו לעשות את זה באופן יסודי וממושך. משרד הבריאות ממליץ על שטיפה של שתי דקות.

חשוב להדגיש כי המחקר החדש, בדומה לרוב המאמרים שמתפרסמים בימים אלה על נגיף הקורונה, פורסם במהירות בלי שעבר עדיין ביקורת עמיתים. מה גם, החוקרים השתמשו בו בשיטה שלא יכולה לזהות נגיפים פעילים אם ריכוזם נמוך ממאה יחידות פעילות למיליליטר (לפי מדד TCID50), לכן ייתכן שחלק קטן מהנגיפים שורד זמן ממושך יותר ממה שהעלה המחקר.

אם יתברר שממצאי המחקר אכן מדויקים, אפשר ללמוד מהם שהנגיף החדש אומנם מותאם לסביבה שבה אנו חיים, אך אם נקפיד על היגיינה אישית נוכל למנוע הדבקה.