נגיף הקורונה אשר התפרץ לחיינו בעת האחרונה גרם ועדיין ממשיך לגרום למדינת ישראל (כמו גם למדינות רבות אחרות) נזקים רבים ועצומים בעיקר בפן הבריאותי ובפן הכלכלי.

כפועל יוצא מהמדיניות ודרכי הפעולה שנקטה המדינה בהתמודדות עם נגיף הקורונה על כל השלכותיו השונות מעסיקים רבים במשק הוציאו עובדים שכירים לתקופת חל"ת אשר במהלכה הכנסתם פחתה משמעותית, חלקם אף פוטרו מעבודתם והפכו למובטלים.

כמו-כן, היכולת של אותם עובדים שכירים שפוטרו למצוא עבודה חדשה בתקופה כלכלית קשה זו מוטלת בספק. וזאת, כאשר ההוצאות החודשיות הקבועות של אותם עובדים שכירים נשארו כמות שהם ואף גדלו.

גם עובדים עצמאיים ובעלי עסקים רבים נפגעו באופן קשה (ואף באופן הקשה ביותר) אשר באבחה אחת נאלצו לסגור את שערי העסק והפעילות העסקית שלהם.

הלכה למעשה אותם עובדים עצמאיים ובעלי עסקים נותרו ללא שום עבודה ו/או הכנסה, למעט המענקים והפיצויים הניתנים מאת המדינה אשר לעיתים אינם מכסים את מלוא ההוצאות וההפסדים שנגרמו להם ולעיתים רבות אף כלל לא.

על-כן, אותם עובדים שכירים, עובדים עצמאיים ובעלי העסקים אשר אינם יכולים לעמוד עוד בעול החובות הקשה מנשוא (כתוצאה מהפסדים, הלוואות שנטלו וכולי) ראוי שיידעו, כי נטל החובות אינו גזירת גורל ויש דרך מוצא.

בתאריך 15.09.19 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("החוק החדש"). ס' 2 לחוק החדש מגדיר את המונח חדלות פירעון כך: "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".

לחוק החדש מס' מטרות עיקריות שאחת מהן (ואף המרכזית שביניהן) הינה: להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. במילים אחרות, לגאול את החייב מהעול הכבד של החובות הרובצים עליו ולאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.

באורו של החוק החדש הליך חדלות פירעון הוגבל ל-4 שנים בלבד (למעט סייגים מסוימים הקבועים בחוק).

הליך חדלות פירעון בנוי משני שלבים מרכזיים:

שלב א': אורך כ-12 חודשים מיום הגשת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון. בראשית תקופה זו יינתן בידי הממונה על חדלות הפירעון (הרשות המנהלית מטעם המדינה האמונה על ניהול הליכי חדלות הפירעון של יחידים "הממונה") הצו לפתיחת הליכים אשר יכלול הגבלות מסוימות על החייב ("היחיד").

במסגרת הצו לפתיחת הליכים ייקבעו דמי המחיה של היחיד, התשלום החודשי אשר יוטל על היחיד לשלם לקופת הנשייה (לתקופה של 4 שנים כאמור לעיל המחושב על פי ההפרש בין ההכנסות אל מול ההוצאות של היחיד), חובת הגשת דוח הכנסות והוצאות בסיועו והדרכתו של עו"ד ככל והיחיד מיוצג.    

שלב ב': נערך דיון בפני בית המשפט השלום או בהוצאה לפועל (תלוי בגובה החובות) על בסיס דו"ח ממצאי הבדיקה שהגיש הנאמן (בעל תפקיד מהשוק הפרטי) והמלצת הממונה על תכנית פירעון לשיקום כלכלי של היחיד.

תכנית הפירעון אורכת כ-36 חודשים אשר במהלכה על היחיד לשלם תשלום חודשי קבוע לקופת הנשייה. עם זאת, ניתן להקדים את התשלומים. כלומר, ניתן לשלם תשלום אחד השווה לסך כל 36 התשלומים ובכך להקדים משמעותית את מועד מתן צו ההפטר.

בחלוף ארבע השנים מתחילת ההליך (ואף מוקדם יותר כמצוין לעיל) יקבל החייב את צו ההפטר מחובות העבר ויפתח דף חדש בחייו הכלכליים.

לייעוץ ובדיקת התאמה להליך ניתן ליצור קשר עם עו"ד אבירם ציקוושוילי העוסק בתחום האזרחי מסחרי והוצאה לפועל. מס' נייד: 052-6238342, אימייל: [email protected]