מכון התקנים ומשרד הבריאות, החליטו שחברות ישראליות וכן יבואניות יוכלו למכור גלידה נחותה, אך לא ידרשו לציין שמדובר ב"גלידה בשומן צמחי" על גבי האריזה, בניגוד לנהוג עד כה.

הרעיון בבסיסו לעודד צריכה של גלידה משומן צמחי ולמכור אותו בשם רגיל ולא כמוצר נחות מגלידת שמנת. מתברר כי הוועדה הטכנית לגלידה, שבראשה עמד נציג גלידת שטראוס והשתתפו בה נציגים של נסטלה, גלידות פלדמן ובן אנד ג'ריס, הצביעה על הסעיפים לאחרונה ובחלק מהסעיפים - הוועדה לקחה צעד אחורה.

"גלידת שמנת משובחת", שמבדילה בין גלידות עם 12% שומן (לדוגמא: בן אנד ג'ריס, האגן דאז ומגנום, שמכילות שמנת אמיתית) לבין גלידות עם 8%-12% שומן (גלידות של נסטלה וגלידת שטראוס שמקור השומן שלהן – חמאה).

משרד הבריאות מתכוון לסמן באדום מוצרים עם אחוז שומן רווי גבוה , מה שנחשב לתו איכות – הופך לנקודת תורפה.

הטעיית הציבור

הצרכן הישראלי לא יקבל מידע מלא על המוצר: גלידה שמקור השומן שבה הינו מן הצומח (שומן קוקוס, דקלים ושמנים זולים נוספים) – נחשבת לנחותה יותר. יחד עם זאת, אפשר יהיה לראות את הרכיבים באחורי האריזה.

לפי הרביזיה שאושרה במכון, אך נדרשת עוד לעבור אישור אצל הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, התקן הישראלי הקיים, תקן 327, יבוטל והתקן החדש יבוסס על קוד אירופי. גם באירופה - יוניליוור ונסטלה שולטות בשוק הגלידה. נוספה קטגוריה נוספת של "גלידת חלב" – שתכיל 2.5% שומן ממקור חלבי בלבד. קטגוריה זו קיימת באירופה.

בקטגוריית הסורבה – שבה דרישה למינימום של 25% פרי, אלא אם מדובר בפירות חמוצים במיוחד, או בעלי טעם עז במיוחד, אז הדרישה יורדת ל-10% פרי. במארזים עם אגוזים טחונים: 7% פרי. זה טוב לצרכנים שכן יהיה פיקוח על מוצרים שנקראים "סורבה" ואולי לא ראויים להיקרא כך.

כמו כן, עודכנו שיטות הבדיקה והדרישות המיקרוביאליות לגלידה. כלומר, היום בודקים הימצאות של חידק בשם סטפילוקוקוס, בתקן החדש נוספה דרישה לבדיקות של 8 חיידקים נוספים ביניהם: אשכיריה קולי, סלמונלה, ליסטריה וספירת עובשים.