סקר של האיחוד האירופי שנערך בקיץ האחרון, בדק אם יש לבטל את המעבר לשעון הקיץ. הרוב המכריע (84% ) ענו ששעון הקיץ צריך להימשך לאורך כל השנה.

לפי החוק של האיחוד האירופי, מזיזים אזרחי 28 המדינות החברות באיחוד את השעון שעה קדימה ביום ראשון האחרון במארס, ומשיבים אותו שעה לאחור ביום ראשון האחרון של אוקטובר. שעון הקיץ, למעשה, מזיז שעה של אור יום מהבוקר המוקדם, לערב.

קשה להעריך את התועלות או הנזקים הכלכליים של הזזת השעון. טיעונים נגד הנוהג מתמקדים בנזקים המיידיים שנגרמים כתוצאה מבלבול שנוצר בימים שאחרי השינוי, בשל השיבוש בשעון הביולוגי של בני האדם.

ישראל הנהיגה ב-2013 רפורמה משמעותית בשעון הקיץ: משך הזמן שלו הוארך, ומועדי המעבר אליו הושוו כמעט לגמרי לנהוג באירופה. בחמש השנים האחרונות עוברת ישראל לשעון קיץ ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון במארס, ונשארת בו עד יום ראשון האחרון באוקטובר (הזזת השעון נעשית ב–2:00).

עיגון של מועדים אלה בחוק סתם את הגולל, לעת עתה, על הדיון בנושא מועד הסיום של שעון הקיץ, שנהפך לסוגיה טעונה בשיח הציבורי בישראל. דיונים בנושא שעון הקיץ התנהלו מאז קום המדינה בכמה וכמה ועדות ציבוריות ופורומים פומביים אחרים ובמשך שנים ארוכות סומן הנושא כשאלה דתית ־הלכתית. הטענה המרכזית של המתנגדים להארכת שעון הקיץ הייתה שאם שעון הקיץ נשאר בתוקף בעת חגי תשרי, הדבר מקשה על המתפללים ועל הצמים ביום כיפור.

ב-2013 מינה שר הפנים דאז, גדעון סער, את שמואל אבואב, כיום מנכ"ל משרד החינוך, לעמוד בראש ועדה חדשה שתבחן את הארכת שעון הקיץ. "נוצר הרושם הכוזב שלפיו קיצור השעון הוא אינטרס דתי, בעוד הארכתו היא אינטרס חילוני", כתבה הוועדה בדו"ח המסכם את עבודתה. "אך לא כך הם פני הדברים, והנושא בעיקרו אינו דתי אלא אזרחי".

הוועדה אמדה את התועלת הכלכלית של שעון הקיץ, כפי שהונהג אז, בסכום של 300 מיליון שקל בשנה. אבואב אומר כיום כי גם אם מתעלמים מהתרומה של שעון הקיץ לחיסכון באנרגיה, לבטיחות בדרכים או לבריאות הציבור, אין עוררין על כך שתוספת שעת אור לפנות ערב תורמת לאיכות החיים.

אם האיחוד האירופי ינהיג שעון קיץ במשך כל השנה, יהיה מקום לשקול מחדש את המצב גם בישראל, גם במטרה לשמר את ההתאמה בין ישראל למדינות אירופה. אחד הנימוקים הבולטים של ועדת אבואב להארכת שעון הקיץ היה החשיבות בסינכרון של מועדי המעבר בין ישראל לאירופה. רבים מאנשי הכלכלה שהופיעו בפני הוועדה הדגישו כי סינכרון כזה מקל את הקשרים הכלכליים מול אירופה.

אם בישראל תעלה שוב לדיון ההצעה להנהיג שעון קיץ קבוע, תצטרך הממשלה להביא בחשבון לא רק את היתרונות, כמו תוספת שעות אור וביטול ההשפעות השליליות של הזזת השעון הדו־שנתית, אלא גם את ההשפעות הבעייתיות הצפויות. לדוגמא, אם ישראל תישאר בשעון קיץ בחורף הקרוב, שעת הזריחה במחצית הראשונה של ינואר הקרוב תידחה ל–7:40 בערך (במקום 6:40).