ונתחיל בחדשות הטובות: נכון ל-10 ביולי השנה כ-73% מהחופים בישראל ״נקיים״ עד ״נקיים מאוד״, כך עולה מנתוני המשרד לאיכות הסביבה. מדוע מדובר בחדשות חיוביות? כיוון שעל פי המדד הקודם עמד מספר החופים הנקיים על 71% ובתקופה המקבילה אשתקד על 61%. אבל זה לא מספיק, בחודשים הקרובים צפויים אזרחי ישראל ותיירים לפקוד את רצועת החוף של ים התיכון בהמוניהם, ואם לא נשמור על החופים נקיים, בסופו של דבר אנחנו - בני האדם, נשלם מחיר הרבה יותר גבוה מקנס בגובה 750 שקלים.

מקורה של כמחצית מכמות האשפה הנמצאת בחופי ארצנו בבני האדם, כשאליה עלולה להצטרף גם פסולת הנפלטת מספינות, שפכי נחלים ותעשיות הממוקמות לאורך החוף. מבלי משים, אנחנו מפזרים אחרינו בדלי סיגריות, עטיפות ניילון, בקבוקי פלסטיק ואפילו כפכפים שנשכחו מאחור. גם אם נניח בצד את ההרגשה המזובלת הכרוכה ברביצה על החוף בין כל אלו, הם יכולים לפגוע בנו באופן ישיר ועקיף, והתוצאות עלולות להיות קטלניות.

סיפורו של פקק

לפני כשנתיים הושק קמפיין המודעות ״שתי דקות לים נקי״, ובסרטון בכיכובו של אושרי כהן סופר על אודות סרטן קטן. אותו הסרטן, שבלע חלקיק פלסטיק ששחה איתו בים, נאכל לאחר מכן על ידי דג קטן, שנאכל על ידי גדול ממנו, ״בקיצור, אנחנו מייצרים שרשרת נוראית שפוגעת בבעלי החיים שבים ושבסופה גם אנחנו משלמים עליה ביוקר״. מדי שנה מצטרפים לים כ-8 מיליון טון פלסטיק, ויש גם מחקרים הטוענים שעד 2050 ישחו בים פחות דגים מחתיכות פלסטיק.

בעלי החיים הימיים, שאינם מבדילים בין דגי פלנקטון לשברי-פלסטיק קטנים, אוכלים אותם - ואנחנו, שבתורנו אוכלים אותם – אוכלים גם את הפלסטיק שבתוכם. רק בחודש שעבר פורסם בבריטניה כי כל הצדפות שנאספו לאורך חופי הממלכה מכילות חלקיקי פלסטיק בתוכן. מה לנו ולצדפות מלכותיות? אותו המיקרופלסטיק נמצא גם בדגים טריים ומשומרים, משהו לחשוב עליו בפעם הבאה שאתם פותחים קופסת סרדינים.

זה תלוי (גם) בנו

באופן רשמי, החובה לדאוג לניקיון החוף מוטלת על הרשות המקומית שבשטחה הוא נמצא, אך לעיתים, בהיעדר תקציבים הולמים ומסיבות אחרות, הרשויות המקומיות מתקשות לעמוד במשימה. הבעיה הופכת חמורה יותר בכל הנוגע לחופים הלא מוכרזים, אלו זוכים לעיתים לניקיון על ידי ארגוני איכות-סביבה ומתנדבים.

בקמפיין מ-2016 הפציר כהן בצופים להקדיש שתי דקות מזמנם בחוף לאיסוף פסולת שהצטברה מרוחצים אחרים, וכמובן לא להוסיף זבל נוסף לערימה הקיימת. לכבוד עונת הרחצה שהחלה, וכדי שכולנו, בני האדם ובעלי החיים הימיים, נוכל להמשיך ולהנות ממנו בשנים הקרובות – כדאי שניקח בחשבון עוד כמה דברים.

כולנו צריכים לשתות הרבה מים כשאנחנו על החוף, אבל בקבוקי הפלסטיק שרבים מסתובבים איתם מסוכנים גם בלי שאיזה דג יטעה בהם כמזון. במקום להצטייד בבקבוקים חד-פעמיים, העדיפו ג׳ריקן רב פעמי מקלקר אם אתם באים עם כל החמולה, או בקבוקים ירוקים המתאימים לשימוש חוזר. אפילו שעל פי משרד הבריאות המים בברזים בכל רחבי הארץ בטוחים לשתיה, אין דבר גרוע יותר מלמלא מחדש את בקבוק הפלסטיק שהבאתם. חשוב שתדעו שמרבית בקבוקי הפלסטיק אינם מתאימים לשימוש חוזר, כך שאפילו אם מילאתם אותם מהמים הצלולים מהמיני בר, אתם חשופים לזיהומים.

מומלץ להימנע ככל הניתן משקיות ניילון שאינן מתכלות, גם אלו עושות את דרכן לפיותיהם של בעלי החיים. טובות מאלו הן אריזות הנייר או שקיות רב פעמיות, אותן תוכלו גם לנקות בקלות. אם אתם מביאים אוכל בקופסאות פלסטיק, קחו בחשבון שחום לא מיטיב עימן ולא עם בריאותכם.

מי מכם שמדליק מדורה על החוף (או בכל מקום אחר), חייב להימנע משריפת הפסולת, וביתר שאת כשמדובר באשפה מפלסטיק, ולא לשכוח לוודא שהיא כבויה עד סופה בתום הקומזיץ. לפני שאתם מתחילים, ודאו שהשילוט במקום מתיר הבערת אש. אם הגעתם עם חיית מחמד, דאגו לאסוף אחריה – והמעשנים מתבקשים לאסוף את הבדלים. עדיף לחנות את הרכב רחוק מקו החוף, כדי לא לפגוע בחיות, צמחים – וגם בני אדם, נצלו את הדרך לאזור מרבצכם כדי לדעת גם היכן ממוקמים פחי הזבל.

זה מאוד מרגש למצוא צב ים על החוף, או דולפין, אבל אלו עלולים להיות במצוקה. יותר טוב שתרימו טלפון ותעדכנו את מוקד הסביבה ב-6911*. אם נקרה על דרככם קן של ביצי-צבים, עדכנו את מוקד רשות הטבע והגנים ב-3639*.

אם הגעתם עד לנקודה הזו, ניתן להמר שלכל הפחות די אכפת לכם מהנושא, ואולי מהיום אפילו תרימו פסולת שנקרית על דרככם ברחבי הטבע. אם מתחשק לכם לקחת את זה כמה צעדים קדימה, אתם יכולים להצטרף לתכניות המשרד לאיכות הסביבה לסיורי ניקיון חופים, ואף לארגן כאלו ביוזמתכם. זה גם לגיטימי להעיר בנימוס למי שמטנף, אך הימנעו מכניסה לעימותים, לא כולם מקבלים בהבנה ביקורת, וכולנו קצת יותר עצבניים כשחם לנו.