נגיד והיינו אומרים לכם שקיימת אפשרות, די ממשית אפילו, להוסיף עוד כמה מאות שקלים למצבת ההכנסות שלכם, מבלי להיות ממוסים כך, וזאת באמצעות השקעה הנחשבת לדי סבירה, הייתם רוצים לשמוע עוד פרטים על כך?

עכשיו שתפסנו את תשומת לבכם אנו שמחים לבשר כי על פי פרסומים שהולכים וגוברים לאחרונה, נראה שבמשרד האנרגיה צפויים לאשר בקרוב מודל שיאפשר לכולנו לייצר הכנסה נוספת על ידי ייצור חשמל באמצעות התקנת מערכת סולארית (פנלים סולריים המותקנים על גג המבנה), כאשר את חשמל זה ניתן יהיה למכור ולקבל בעדו מזומן.

תזכורת: עד היום הונהגה שיטה של 'קיזוז' בתחום ייצור החשמל הפרטי. הווה אומר שכל מי שייצר חשמל באמצעות מערכת סולרית ביתית יכול היה לקבל מחברת החשמל זיכוי מחיובי החשמל העתידיים שלו (ולא תשלום מזומן של ממש).

ראוי להדגיש, כי טרם ניתן לברך על המוגמר וכי על אף שמדובר בחדשה צרכנית מרעישה, רק בחודשים הקרובים נדע בוודאות האם פנינו למדיניות ממשלתית שתזניק את ענף האנרגיה המתחדשת, המבוססת על שיטות לייצור חשמל נקי, או שמא עסקינן בהצהרות ריקות מתוכן מצד מקבלי ההחלטות במשק האנרגיה הישראלי.

כך או כך, הפרינציפ מאחורי הרעיון הוא בהחלט בעל פוטנציאל: הגג שלנו, שעד היום לא ממש הביא לנו תועלת מעבר להגנה שסיפק מהסביבה החיצונית, יכול כעת לשמש כשטח אידיאלי עליו ניתן למקם מערכת סולרית של פנלים היכולים לייצר חשמל. פשוטו כמשמעו.

אומנם כשמדברים על עלויות ההתקנה של מערכת סולרית ביתית הסכומים מתכנסים לאזור 70 אלף השקלים – עלות לא מבוטלת לכל הדעות, קל וחומר שמדובר במשק בית ממוצע – אולם, מאחר והמערכת הביתית מאפשרת לייצר הכנסה, בסיכון מזערי יחסית, אזי שכמעט כל בנק בארץ מוכן להעניק מימון להתקנת המערכת באמצעות מתן הלוואה לטווח ארוך, בתנאים נוחים וברף שיכול להגיע עד 95% מההשקעה הכוללת. במקרה של לקיחת הלוואה כאמור, עלויות המימון מתקזזות אל מול הכסף שחוסך הצרכן בחשבון החשמל, כאשר ישנם מקרים בהם אף ניתן להפיק רווח.

ומה קורה בשאר העולם? נכון להיום כבר ידוע על קהילות שלמות בארצות הברית ובארצות אירופה שמשלמים את חשבון החשמל שלהם באמצעות המערכת הסולרית המותקנת על גג ביתם. עם ניקח בחשבון כי בישראל מונהגים כ-250 ימי שעון קיץ ושמש – נתון שגובר בנקל על המקבילים לו מעבר לים – הרי שאין כל סיבה שלא ליישם את השיטה גם בארצנו ואף לאפשר לצרכן הקטן להרוויח אפילו יותר ממקבילו בחו"ל.

ומה מצבנו? ובכן כמו בהרבה מקרים אחרים הכוונות הן טובות, אך הביצוע לוקה בחסר. על אף הרצון הטוב בשנים האחרונות לנצל ביעילות את אנרגיית השמש ולהפיץ את השימוש בה ברבים, אנו עדיין נמצאים בפיגור; על פי שיטת הקיזוז כאמור, המונהגת עד ימינו, ובגלל שאין זה אפשרי לחבר בית פרטי באופן מקביל גם לרשת החשמל הארצית וגם לרשת חשמל ביתית, יצרני חשמל פרטיים יכולים רק להתקזז על רווחיהם מול חברת החשמל בלבד, וזאת כנגד חיובים בעתיד. משמע, חברת החשמל ממשיכה לשלוח חשבונות חשמל לאותם יצרנים על ההפרש בין הצריכה הפרטית של היצרן לכמות החשמל שהוא מייצר.

עניין נוסף הוא העובדה כי גם שאר הגורמים הממשלתיים והמנהליים לא ממש דוחפים לקידום נושא האנרגיה הנקייה בארץ. דוגמא לאמור ניתן לראות בהחלטת רשות המיסים לראות בכל מי שמוכר חשמל כבעל עסק פר אקסלנס. הווה אומר כי אם פלוני מבקש למכור את החשמל שהוא מייצר בביתו, עליו להירשם כעוסק מורשה על פי חוק, להנפיק פנקסי חשבוניות מס וקבלות וכמובן – לשלם מס ערך מוסף על הרווחים הנצברים. אין ספק, רשויות המס הן כנראה לא הכתובת שמחפשים שותפים לקידום האנרגיה המתחדשת בישראל בימינו.

אך את האשם להערמת המכשולים לקידום אנרגיה ירוקה לא ניתן לתלות רק ברשויות המס. גם ברשויות המקומיות בחרו להציג ברירת שמשון למבקשים לייצר חשמל סולרי באופן פרטי: רוצים להתקין מערכת סולרית על הגג, בבקשה! רק אל תשכחו שאתם צריכים לקבל היתר בניה, ואיך לא, לשלם ארנונה כתנאי למתן האישור להתקין.

תוסיפו לכל ה"טוב" הזה את העובדה שטרם נמצא פתרון שיאפשר קיזוז בחשבונות של חשמל בבניינים מרובי דיירים, והרי לכם "הישג" נוסף לבירוקרטיה הישראלית שבעטיה רוב אזרחי ישראל מודרו מהחזון לקדם מיזם של ייצור חשמל באופן סולרי.   

ויודגש כי רק אשתקד הצליח המחוקק הישראלי להעביר חקיקה המעניקה פטור ממס לבעלי מערכות סולריות וכן את הטרדה שבלהקים עסק לשם מכירת החשמל המיוצר באופן פרטי, גם כאשר עסקינן בסכומים מינוריים וזניחים. עקב האמור, נרשמה עליה משמעותית במספר ההתקנות של מערכות סולריות בבתים פרטיים ואף בהתקנות במגזר היזמי – מסחרי הכפוף למכסות שקצבה הממשלה בשילוב עם חברת החשמל בישראל.

אבל יש מקום לאופטימיות! רשות החשמל עתידה לפרסם בקרוב תוכנית שתביא לשינוי מהותי בהסדרים הנ"ל, שעיקריה הם מתן אפשרות לתשלום בעבור החשמל המיוצר במזומן (כתחליף לשיטת הקיזוז הנוכחית) – מה שיקל באופן ניכר על הבנקים בהענקת מימון למבקשים להתקין מערכות. כמו כן, התוכנית תביא להסדרה של ביצוע התקנות של מערכות לייצור חשמל סולרי בבתים משותפים, שכן עם המעבר לשיטת המזומן אפשר יהיה למכור את החשמל ואז את התמורה הכספית ניתן יהיה לחלק בין דיירי הבית המשותף.

למרות שיש מי שכבר חוגגים את השינוי המיוחל, עדיין נראה כי לא הכל מושלם. על פי דבריו של מר דני דנן, מנכ"ל חברת 'אנרפוינט' המייבאת ומתקינה מערכות לייצור חשמל סולרי - הן לסקטור הפרטי והן לסקטור המסחרי, עולה החשש שההסדרה האמורה תביא לירידה במחיר שמשלמת חברת החשמל ליצרני החשמל הסולרי הפרטי והמסחרי.

דני דנן – מנכ"ל חברת 'אנרפוינט'

לדידו של דנן: "במצב הנוכחי משלמת חברת החשמל ליצרנים את אותו המחיר שמשלם הצרכן, קרי באזור ה-47 אגורות לקילוואט-שעה בצירוף מס ערך מוסף. אדם שירצה לייצר חשמל סולרי בביתו יצטרך להשקיע בהתקנת המערכת הסולרית סכום של כ- 70,000 ₪, כאשר מערכת זו תייצר הספק של 10 קילוואט-שעה. בפועל החיסכון לאורך שנה יעמוד על קצת יותר מ-9100 ₪. במצב הדברים החדש, יאלצו יצרני החשמל הסולרי הביתיים להסתפק במחיר של 37 אגורות לקילוואט-שעה, דהיינו שחיקה של כ-20% בתשואה וירידה בחיסכון לסך של כ- 7,100 ₪ בחישוב שנתי. נראה אם כן כי הכדאיות תיפגע ובאופן ישיר יפחת מספר ההתקנות"

חשוב להזכיר כי מאמציו של המשרד לאנרגיה להביא להגדלת הייצור של חשמל מבוסס אנרגיה ירוקה נולדו מתוך אוזלת יד מתמשכת מצד אותו משרד. לדאבוננו, מדינת ישראל היא מהמדינות המפגרות בעולם המערבי בכל הקשור לשימוש באנרגיה מתחדשת וזאת בשל מדיניות ממשלתית כושלת ומזניחה, המאופיינת בעיקר בניהול לקוי של רשות החשמל - האמונה על קידום והגברת השימוש באנרגיה מתחדשת.

כיום רק 4% מהאנרגיה בארץ הינה אנרגיה מתחדשת / אנרגיה נקייה, שזה אפילו לא מחצית משיעור השימוש באנרגיה זו במדינות מערב אירופה. גם מספר בתי האב שהתחברו למערכת סולארית לייצור חשמל בישראל הוא מהנמוכים בעולם, רק 6,000 עד כה. נתון זה מקומם במיוחד שמציבים אותו אל מול 2 מיליון בתי האב שהתחברו לאותה מערכת ביבשת אירופה.

ההיסטוריה מלמדת כי נציגינו בוועידות האנרגיה העולמיות טובים בעיקר בלצאת בהכרזות מלאות הבטחות ויעדים לא ריאליים, ככל הנראה על מנת לייצר מצג של יישור קו אם שאר העולם המתפתח, ברם כפי שניתן לראות בשטח מילים לחוד ומעשים לחוד. די בציון העובדה כי רק לאחרונה הודו במשרד האנרגיה בכישלון חלק הארי של המיזמים המבקשים לקדם ייצור חשמל בטורבינות רוח – כישלון שיש בו להעיד כאלף עדים על רצינות מקבלי ההחלטות כאשר מגיעים ליישום התוכניות בשטח.

לסיכום, אם מסתכלים לאחור לא מוצאים הרבה מקום לאופטימיות. אולם, כעת, משיצאה הממשלה וקברניטי משק החשמל בהצהרות ובתוכניות שיישומן יביא למהפכה של ממש בתחום האנרגיה המתחדשת בכלל והאנרגיה הסולרית בפרט, הרי שהאפשרות לתחילתו של עידן חדש בתחום החשמל הנקי נראית ריאלית מתמיד. כל שנותר הוא לשלב אצבעות ולעקוב.