הצעת חוק שהגישו חברי הכנסת דוד ביטן (ליכוד) ודוד אמסלם (ליכוד) עשויה להוזיל מאוד את שכר הדירה ודמי הניהול שמשלמות רשתות וחנויות לקניונים. לפי ההצעה, החל משנת השכירות השנייה של בית עסק, לא תגבה קבוצת אחזקות ונדל"ן מניב ממנו תשלום שנתי הגבוה מ-4% מסך הפדיון השנתי של בית העסק בשנה שחלפה.

תשלום שנתי מוגדר כ"כלל התשלומים אשר משלם בית עסק לקבוצת האחזקות ונדל"ן מניב, ישירות או באמצעות חברת ניהול, בעד השימוש במושכר והשירותים הנלווים הניתנים על ידי קבוצת האחזקות והנדל"ן המניב ובכלל זה שכר דירה ודמי ניהול".

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בשנים האחרונות מנסה הממשלה לפעול בכל התחומים כדי להוזיל את יוקר המחיה במדינה. בענפים רבים הדבר נובע מכשל שוק הקיים באותם ענפים. חוק זה בא לטפל בכשל השוק הנוגע למודל הפעלת הקניונים ברחבי הארץ.

"שוויו של קניון נובע מהיקף הפעילות המסחרית בו וכנגזרת – מהעסקים שפועלים בתחומו. בעת הקמת הקניון, נוטים הבעלים שלו להכניס שוכרים בתעריפים נמוכים, אך לאחר מכן, מתחילה שרשרת העלאה של דמי השכירות. בעלי העסקים נדרשים לשלם דמי שכירות הולכים ועולים כסוג של 'קנס' על הצלחתם במשיכת לקוחות והגדלת ההכנסות.

 "נוצר מצב אבסורדי שבו עסק מצליח למשוך לקוחות, אך אינו יכול ליהנות מפירות הצלחתו ולחלוק ברווחים עם עובדיו (באמצעות העלאת שכרם), או עם הציבור (באמצעות הורדת מחירים). במקום זאת, הוא נאלץ לשלם דמי שכירות הולכים ועולים לבעל הקניון. מצב זה יוצר ריכוזיות של ההון אצל בעלי הקניון. בעידן של האטה כלכלית, כשהצרכנים מקטינים את היקפי צריכתם, במקום לאפשר לבעלי העסקים להוריד מחירים, הם נאלצים לשמור על מחירים גבוהים כדי לממן את תשלומי השכירות והאחזקה לבעלי ההון. תופעה זו מקטינה את ההכנסות ומחריפה את הפגיעה בחוסן הכלכלי של העסק וכן מביאה לפגיעה בהיקף הצריכה של האזרח הישראלי.

הצעת חוק זו תתרום להגדלת הפעילות הקמעונאית במשק להבטחת שיווי המשקל התחרותי בין בעלי קבוצות האחזקה וחברות הניהול לבעלי העסקים".

כמה הם משלמים?

דמי הניהול שגובות קבוצות הקניונים מהשוכרים, בדרך כלל זהים בין השוכרים ונקבעים פר קניון / מרכז קניות. הם נעים בין 20 ל-40 שקל למ"ר במרכזי קניות פתוחים (פאואר סנטרים) ועד ל-100 שקל למ"ר בקניונים סגורים.

 שכר הדירה: שמשלמים השוכרים ללקניונים משתנה בין השוכרים השונים באותו קניון - ככל שאתה שוכר קטן יותר, כך הסיכוי שתשלם שכר גבוה יותר למ"ר גדול יותר. שוכרים גדולים כמו קבוצת פוקס, קסטרו או זארה משלמים פחות למ"ר. גם מותגים בינלאומיים כמו H&M משלמים פחות.

בקניונים חלשים, שכר הדירה עומד על 120 שקל למ"ר. בקניונים חזקים מדובר על כ-800 שקל למ"ר.

ברמת אביב שכר הדירה מגיע לכ-500 שקל למ"ר, בעזריאלי ת"א לכ-600 שקל למ"ר ובקניון הזהב משלמים 650-220 שקל למ"ר. חנויות עוגן של קבוצות מותגים חזקות משלמות הרבה פחות: 110-300 שקל למ"ר גם בקניונים החזקים ביותר.

 למרות ששכר הדירה מצוי בקיפאון, בשנה האחרונה הקניונים ייקרו את דמי הניהול בעד 12.5%, בתואנה ששכר המינימום של עובדי הניקיון והאבטחה עלה. כלומר מה שלא העלו בשכר הדירה - העלו בדמי הניהול.

הרשתות הגדולות מעלות את מחירי הקטנות

הקניונים מעניקים תנאים מפליגים לרשתות הגדולות שמהוות עוגן עבורם, מי שנפגע מכך הן בעיקר רשתות קטנות, שרובן קרסו בשנים האחרונות . בנוסף להנחות שמקבלות הרשתות בשכר הדירה כשחקנים גדולים ומשמעותיים בקניון, חברות הקניונים משתתפות בעלויות פתיחה ושיפוץ חנויות של רשתות אלה. מכאן שהעומס נופל על החנויות הקטנות שמעלות את ממוצע ההכנסות של הקניונים.

הקבוצות החזקות דורשות מהקניונים השקעה או גרייס של אלפי שקלים למ"ר על כל פתיחה של חנות שלהן בקניון, פלוס חוזה ארוך טווח ותשלום של פחות מ-10% מהפדיון לקניון, כולל דמי ניהול או הגנה בחוזה ששכר הדירה לא יעלה מאחוז מסוים ממחזור המכירות.

הצעת החוק, אם תעבור, תיטיב עם הרשתות וגם עם חנויות פרטיות קטנות, אך אין לדעת אם תיטיב עם הצרכנים. בשנים האחרונות, מה שהוריד את המחירים לצרכן בחנויות בקניונים (רובן חנויות אופנה), היה קודם כל המעבר לייצור בסין ואחר כך ובעיקר -  התחרות מצד האינטרנט. כלומר, האפשרות של הצרכן הישראלי לקנות מסין, בריטניה וארצות הברית בזול ובלי מע"מ ומסים מתחת ל-75 דולר.