"מחלת קרוהן עלולה לפגום באופן משמעותי ביכולתו של החולה לנהל חיי יום יום תקינים כאחד האדם, והמדינה מודעת לכך. לכן, הלוקים בה עשויים להיות זכאים לקצבת נכות, וילדים הלוקים בה עשויים להיות זכאים לגמלת ילד נכה," אמר אהרונוב בפתח דבריו. "עם זאת, במקרים רבים, חולי קרוהן מתקשים לקבל את המגיע להם מהמדינה בשל עודף בירוקרטיה ומכשולים אחרים העומדים בדרכם. זהו מצב שאנחנו לא יכולים להשלים איתו."

כשנגיע לגשר, נחצה אותו

בכדי להיות מוכר כנכה ולקבל קצבת נכות, על המבקש לעמוד במספר תנאי סף בביטוח לאומי. לפני הכל, קצבה זו משולמת למי שעקב נכותו, כושר העבודה שלו נפגע בלפחות 50% ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 60% לכל הפחות (או במקרים חריגים, 40% לכל הפחות). אדם שהוכר כנכה עשוי להיות זכאי למענק חד-פעמי או לקצבה חודשית בסכומים של עד 4291 ש"ח בחודש (נכון לשנת 2024).

"קרוהן היא מחלה שלרוב מתפרצת בין גילאי 20-40, אך היא עלולה להתפרץ גם בגילאים מוקדמים יותר. לכן, המדינה מאפשרת לילדים חולי קרוהן לקבל גמלת ילד נכה," ציין אלון אהרונוב, שתחתיו 'זכותי' הפכה לשם הבולט בישראל במיצוי זכויות רפואיות. "סכומי הגמלה עשויים לנוע בין 1771 ש"ח ל-8313 ש"ח בחודש בהתאם לרמת נכותו של הילד. יש לציין כי ההכרה בנכות עשויה להיות זמנית בהתאם לנסיבות וסוג הלקות. אך למרבה הצער, גם במקרה זה, רבים אינם מצליחים לממש את מלוא זכויותיהם הפוטנציאליות."

"גם את האמת צריך לדעת לומר"

חולי קרוהן הטוענים לקצבת נכות צריכים להגיש את טופס ב.ל. 7801 למוסד לביטוח לאומי בצירוף מספר מסמכים: סיכום רפואי מהרופא המטפל, סיכומי אשפוזים, סיכומי טיפולים שעבר התובע עקב מחלתו וכיו"ב. לאחר קבלת המסמכים, ביטוח לאומי יחליט האם נכותו של התובע תיקבע על סמך המסמכים שהגיש בלבד, או שהוא יצטרך להתייצב אל מול הוועדה הרפואית של המוסד. הוועדה הרפואית הינה סיטואציה לא קלה לתובעי קצבת הנכות. גם אם זה לא נעשה במכוון, תובעים רבים המתייצבים אל מול הוועדה מרגישים ש'בודקים אותם בציציות'.

הוועדה הרפואית הינה מכשול בשל סיבה חשובה נוספת: תובעים רבים מגיעים להתכנסותה ללא מסמכים חשובים ומבלי לדעת מראש בדיוק מה עליהם לומר בכדי לשכנע את הוועדה בצדקת טענתם. "גם את האמת צריך לדעת כיצד לומר, אך תובעים רבים לקצבת נכות מגיעים לוועדה ומתבלבלים. זה קריטי להגיע לוועדה מוכנים, הן מבחינת מסמכים והן מבחינת טיעונים, ורצוי בליווי גורם מקצועי שיכווין את התובע," אמר אהרונוב.

אפוטרופסיו של ילד חולה קרוהן הרוצים להשיג עבורו גמלת ילד נכה יצטרכו להגיש את טופס ב.ל. 7821 בצירוף כל המסמכים התומכים בתביעה, בדומה לתביעה לקצבת נכות כללית. עם קבלת דבר התביעה, בביטוח לאומי יחליטו אם ניתן לקבוע את נכותו של הילד ללא נוכחותו, או שהילד ואפוטרופסיו יצטרכו להתייצב אל מול הוועדה הרפואית. החלטת הוועדה תתקבל תוך 45 ימים מיום התכנסותה. יש לציין כי במקרים מסוימים, ייתכן תשלום רטרואקטיבי עד שנה לפני הגשת התביעה.

הגוף החזק לצידו של האזרח

במידה וההחלטה בדבר תביעתו של חולה הקרוהן (או אפוטרופסיו) אינה מקובלת עליהם (התביעה נדחתה, או שאחוזי הנכות שהוקצבו הינם נמוכים מהראוי), ניתן לפנות לוועדת העררים של ביטוח לאומי. באם גם ועדת העררים לא קיבלה את טענות התובע, ניתן לפנות גם למערכת המשפט.

"זה ברור לכל כי ביטוח לאומי הינו גוף ממשלתי חזק, ואילו הישראלי הממוצע אינו בעל המשאבים ואורך הרוח להתמודד עם עוצמה שכזו," סיכם אהרונוב. "ועם זאת, אין זו סיבה להיכנע לבירוקרטיה. אנחנו ב'זכותי' שמנו לעצמנו למטרה להיות הגוף החזק שעומד לצידו של המבוטח בבואו לדרוש את המגיע לו מביטוח לאומי וחברות הביטוח. אנו עושים זאת כבר כ-20 שנים, ונמשיך לעשות כן עוד שנים רבות."