ההסדר החוקי לגבי איסור אפליה קבוע בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר אפליית עובד או דורש עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים.

איסור האפליה הקבוע בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא לגבי : קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, ופיטורים או פיצויי פיטורים. במקרה של הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לבית הדין לעבודה סמכות לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין. בתי הדין לעבודה פסקו בעבר פיצוי בגובה עשרות אלפי שקלים למעסיקים שהפרו את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופסיקת בתי הדין לעבודה, לאור הקושי הקיים בהוכחת טענת אפליה, די בקיומה של ראשית ראייה לקיומה של אפליה על מנת להעביר את נטל ההוכחה כי החלטת המעסיק לא נבעה מאפליה לכתפי המעסיק.

כמו כן, גם אם האפליה הייתה נימוק אחד מבין כמה נימוקים להחלטת המעסיק אזי יראו את המעסיק כמי שהפר את החוק. לדוגמא, עובדת שפוטרה גם בגלל היותה עובדת כושלת וגם בגלל היותה בהיריון זכאית לפיצוי.

אם קיימת בעיה של אפליה אצל מעסיק עם עובדים רבים, ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגיות לפי חוק תובענות ייצוגיות על מנת לפטור את הבעיה ברמה המערכתית.

**התכנים נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד ואינם בגדר עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין**