אם בעונה שעברה עזבו את עירוני אשדוד שחקנים מובילים, הרי שעתה עוזב "ה-שחקן", אריאל טרבלסי, מלך השערים של הקבוצה בשנתיים האחרונות. הסיבה: כסף. לפי טרבלסי מדובר בכסף קטן, כמה מאות שקלים בחודש.  "הבנתי שאין פה בעירוני אשדוד שום הערכה לסמל", אומר טרבלסי שבוחן הצעות מקרית מלאכי ומודיעין

רעידת אדמה בעירוני אשדוד: אריאל טרבלסי, מכונת השערים של הקבוצה, הסמל, הקפטן, האיש שהיה אהוד ונערץ על ידי האוהדים, נפרד מהקבוצה ופונה לדרך חדשה. על פניו לא מובן איך ויתרו על השחקן שהיה שם נרדף בשנתיים האחרונות לעירוני אשדוד. אמרת טרבלסי, אמרת עירוני. אבל עכשיו, למרות שהשחקן פורח והאוהדים מטורפים אחריו, טרבלסי עוזב. ולמה זה קורה? בגלל כמה מאות שקלים. עצוב? מצחיק? תחליטו לבד.

טרבלסי (27) הגיע בתחילת העונה שעברה מהפועל רמת ישראל יחד עם חברו דניאל טולמסוב, שנאלץ לעזוב באמצע העונה שעברה באקורדים צורמים. העונה הראשונה של טרבלסי הייתה פנטסטית וכללה מאזן של 32 שערים בהתקפה. החלוץ החסון דרס כל דבר שעמד בדרכו והוכיח שיש לו מה למכור ובגדול, למרות שקודם לכן היה אנונימי. כשעירוני עלתה בעונה שעברה מליגה ג' לליגה ב', הביאו לחלק ההתקפי את עומר מולאי ואדיר שהרבני. טרבלסי נשאר וזה השתלם לכולם. עירוני אשדוד החזיקה לאורך כל העונה מעמד והשיגה לא מעט ניצחונות "ווינר", בעיקר עם שערים של טרבלסי. בתפריט: שערי ניצחונות בשלהי עונה שהביאו את הקבוצה לחמישייה הפותחת ושער ניצחון מול גבעת זאב שהעלה את הקבוצה למבחן השני. טרבלסי שוב היה מלך השערים של עירוני אשדוד עם 17 שערים וסגן של כל הליגה. 49 שערים בשנתיים. לא רע.

"פגוע וכואב מאוד"

ביום רביעי  לפני הצהריים, כשהיה ברור לטרבלסי שהוא מיצה לגמרי את המו"מ עם המועדון, הוא החליט סופית שזה נגמר. במשך כמה שבועות הוא עוד נתן לזה צ'אנס, אבל לא עוד. 

"האמת היא שכואב לי לעשות את הצעד הזה, עצוב לי להיפרד מהמועדון הזה שכל כך הייתי קשור אליו ואל האוהדים, קשה לי להאמין שאני כבר לא שייך, אבל עכשיו זה קורה כי אין לי ברירה אחרת", אומר טרבלסי.

השאלה היא למה? היה לך רומן מיוחד עם המועדון, למה זה צריך להיגמר?

"אני באמת לא רוצה לירוק לבאר שממנה שתיתי, עירוני אשדוד זו אהבה גדולה מאוד בחיים שלי, מאוד רציתי להישאר, אבל מה לעשות שכשהגעתי הקיץ למו"מ כספי על המשך הדרך במועדון הבנתי שהדרך שלי הסתיימה".

ומה הציעו לך?

"ההצעה שלי וההצעה שלהם היו רחוקות מאוד. אני לא אנקוב במספרים, אבל הציעו לי לפחות שליש פחות ממה שהרווחתי בשנה שעברה. ולא רק זה אלא שהציעו לשלם רק על שבעה חודשי עבודה במקום שמונה".

בקיצור באו לקצץ לך בשכר. לא ניסיתם לגשר על הפערים?

"ניסינו, עברו כמה שבועות, הם שיפרו במעט את ההצעה אבל זה היה מעט מידי פחות מידי. יש לי עכשיו משפחה, אשתי בהיריון, אני גם לא מבקש שירחמו עליי אלא שיתנו לי את מה שמגיע לי".

הפער ביניכם כזה גדול?

"זה עצוב להגיד, אבל מאות שקלים בלבד. אם הייתי שחקן שנותן תפוקה נמוכה, שהייתי מציג עונה פחות טובה מעונות קודמות, מילא. אבל כולם יודעים את התרומה שהייתה לי, מה אני מסמל עבור המועדון ובעיקר עבור האוהדים, הבנתי שאין פה בעירוני אשדוד שום הערכה לסמל".

אתה כועס?

"אני לא כועס, אין לי שום סיבה לכעוס כי זו זכותם, אבל בהחלט אני פגוע וכואב לי מאוד. זה כואב שלא נלחמו עליי מספיק ושאני נאלץ לחפש מקום אחר. זה כואב לי כי עירוני אשדוד הייתה הבית שלי, כולם נתנו לי פה להרגיש כמו מלך, בנינו יחד את היסודות ולכן הכאב שלי  חזק".

לאן פניך מועדות עכשיו?

"ברוך השם, קיבלתי כמה הצעות ואני צריך לבחור. אולי זה יהיה בקרית מלאכי ואולי זה יהיה עירוני מודיעין, שהגישו לי הצעה יפה".

מה הכי ייחרט אצלך?

"כמובן הקשר שלי עם האוהדים. רק לחשוב שהם לא יהיו איתי בשנה הבאה גורם לי לכאב ואפילו לבכי. בכל פעם כשהם היו שרים לי את השיר זה היה עושה לי צמרמורת, אבל עכשיו זה נגמר. רגע טוב שהיה לי בשנה שעברה היה כשהעניקו לי את סרט הקפטן, אבל מה לעשות שבעירוני אשדוד החליטו לוותר גם על זה".  

הכתבה המלאה מתפרסמת בידיעות אשדוד

על הגובה. טרבלסי על הכתפיים של עוד לקוח מרוצה | צילום: מוטי קדוש

אלי לוי