בחמשת המחזורים האחרונים צריכה גלבוע לנצח שלושה משחקים יותר מאשר אשדוד, ולפי יכולתה הערב נראה שמדובר ביעד בלתי אפשרי. מבחינת שני הצדדים. אשדוד נראית טוב מאד. 

המשחק נגד הירידה אמור היה להיות קרב איתנים, אך הפך מהפתיחה לגארבג'-טיים. אבי בן שימול עם שמונה אסיסטים פיקד על חמישה אמריקאים נהדרים (ג'יימס נאנאלי, דונל טיילור, איוון אסקה, צ'רלס תומאס והמתאזרח ג'רמיין הול), שעשו ככל העולה על רוחם.

ב-14 הדקות הראשונות מסרה אשדוד 12 אסיסטים, ודייקה ב-14 מ-16 משתי נקודות בדרך ליתרון 20-38.

גם כששחקני אשדוד החטיאו פה ושם, הזרים והישראלים האפטים של גלבוע לא טרחו לקפוץ לריבאונד ההגנה. הול וטיילור ניצלו מתנות כדי להעמיד בדקה ה-29 את הפער על 35 נקודות 44-79.

גם בהתקפה גלבוע לא הראתה שום סימנים של קבוצת כדורסל. הורדת הפער ברבע הרביעי, בו שיחקו כמעט רק ישראלים, לא המתיקה בכלום את הגלולה המרה.

צביקה שרף, שהגיע לאשדוד באמצע העונה והציל אותה מירידה, סרב לחגוג. "אני עדיין לא נושם לרווחה. למרות שלא מגיע לנו לרדת, כבר הייתי בכל הסרטים", אמר בסיום.

סיפור ההינצלות הגדול של צביקה שרף קרוב לסיומו המוצלח: המאמן הוותיק לקח את אשדוד עם מאזן 13:3, מהמקום האחרון בטבלה, ולפתע יש למועדון תשעה ניצחונות, והוא קרוב מתמיד להבטיח עונה נוספת בליגה הבכירה. 

"אנחנו עובדים מאוד קשה מהרגע שבאתי, והיום ראינו קצת את הפירות של העבודה", אמר צביקה שרף בסיום. "ניצחנו את ירושלים, הפועל תל אביב, נהריה ונס ציונה בחוץ, ולא ניצחנו מספיק בבית.

הייתי מאוד מתוסכל מהפסדי הבית שלנו, אבל אנחנו צריכים לשחק את הכדורסל ששיחקנו היום. אני לא נושם לרווחה כי הליגה לא נגמרה מתמטית, עברתי את כל הסרטים, אנחנו לא קבוצה שראויה לרדת, לפחות לפי היכולת שלנו".

באשדוד חששו מאד מהמשחק, בעיקר בשלה המאזן הביתי לאורך העונה והעובדה הכי הקבוצה מתקשה לנצח העונה בבית.

צילום: מנהלת ליגת העל בכדורסל