אחרי משחק ענק ברבע הגמר מול הקבוצה הכי מוכשרת ביורוקאפ (ובעקבותיו גם נערכו פיטורי המאמן של היריבה), אשדוד מגיעה לחצי הגמר נגד וילנואבה הצרפתית בתקווה לנצח בבית ולנסות לעלות שלב אחד נוסף בעונת השיא שלה באירופה. על הנייר זה אמור להיות קשה, אבל כך היה אמור להיות גם נגד ההונגריות. 

מי זאת וילאנובה?

עם המקום השלישי בליגה הצרפתית ומאזן נקי מהפסדים ביורוקאפ, כשבאמתחתה ההחתמה הכי גדולה בהיסטוריה של הקבוצה, שחקנית נבחרת צרפת על הספסל, ארבע שחקניות מקומיות מנוסות בחמישייה ומחליפה אמריקאית נהדרת, וילנואבה הצרפתית מגיעה לאשדוד במטרה לנצח ולעבור שלב אחד יותר ממה שעשתה בעונה שעברה.

למרות יכולות פיזיות ואתלטיות נדירות וספסל עמוק ואיכותי של הצרפתיות, אשדוד תהיו בטוחים הולכת לעשות חיים קשים גם לצרפתיות. ראינו את זה נגד הרוסיות וההונגריות ועכשיו נראה את מול הצרפתיות.

מידי שלב וזה ברור, הרמה עולה, הקושי גבוה יותר, אבל כמו שאמרה שי דורון בשבוע שעבר, "אנחנו רוצות את הגביע ולשם אנחנו מכוונת", עכשיו הזמן לבצע.

אליסון הייטאואר VS וירג'ין ברמונט

לא כוחות. עמדה מספר 1 היא העמדה הכי חלשה שיש לצרפתיות להציע. וירג'ין ברמונט קיבלה את עמדת המרכזת על מגש של כסף, כשאין אף שחקנית שמתמודדת איתה על דקות משחק.

למרות שיפור גדול במשחקים האחרונים, היא עדיין קולעת 6.3 נקודות ב38% מהשדה, מאבדת 2.5 כדורים ומוסרת פחות מ-3 אסיסטים ב25 דקות וזה בלי שאליסון, לייני, שי ואלישה מפריעות לה לנהל את העניינים. לחץ בהגנה וסחיטת עבירות יכולים לעזור לאשדודיות להוציא אותה מהקצב של המשחק ולהשאיר את הצרפתיות בלי מנהלת על המגרש. 

שי דורון VS ג'ואנה גומיס
שתי שחקניות אתלטיות עם ניסיון רב באירופה, כשהן לגומיס והן לדורון זו הופעה שנייה ברציפות בשלב ארבע האחרונות של היורוקאפ. בעונה שעברה הייתה זו שי דורון שראתה גמר עם קורסק האימתנית, בעוד גומיס הגיעה עם וילנואבה הצנועה עד לחצי הגמר והודחה ע"י האלופה ממוסקבה.

בפעם האחרונה שג'ואנה גומיס פגשה קבוצה ישראלית, היא הפסידה לה בגמר יורוקאפ מאכזב מבחינתה וחזרה להאבק על כניסה לשמונה הגדולות בליגה הצרפתית. עם מספרים דומים לעונה ההיא (11.6 נקודות ב44.2% מעבר לקשת) אבל עם קבוצה חזקה בהרבה, הסקנד גארד הצרפתייה מגיעה למפגש מול דורון ואשדוד בלי רגשי נחיתות ועם המון רצון לנצח. 

 
אלישה קלארק VS ז'רלדין רוברט
עונה ראשונה של קלארק באירופה מול עונה "מי סופר" של רוברט. ז'רלדין, 35, ראתה כבר הכל בקריירה שלה ונתנה טורניר מצוין ביורוליג בעונה שעברה, כשהיא מובילה את מונפלייה עם 14.5 נקודות ו-6.5 כ"ח למשחק.

העונה היא משחקת רק 20 דקות בשל סגל עמוק ואיכותי, אך קולעת 10.5 נקודות ב61% מתוך הקשת ולוקחת 6 כ"ח. הפורוורדית הנהדרת שנבחרה למשחק האולסטאר של היורוליג ב-2009, היא שחקנית עם קליעה טובה מבחוץ, התמצאות נהדרת מתחת לסלים וחוש ריבאונד מפותח וצפוי לה מאצ'אפ מעניין במיוחד מול אלישה קלארק שנמצאת אולי בפתחה של קריירה אירופית מזהירה ומקבלת הזדמנות להוכיח שהיא שחקנית לא פחות טובה.  

פטימיטו סאקו VS טאיסיה בוויקינה 
בעוד בוויקינה מסתמכת על קליעה מרשימה מבחוץ ועל ראיית משחק לא רעה, סאקו היא חיית משחק שהתברכה בכוח מתפרץ בלתי נלאה ובמשחק הגנה משובח.

נדב הנפלד בגרסה הצרפתית, אינה גבוהה ו/או מוכשרת במיוחד, אבל היא זריזה, אתלטית, שומרת מצוינת וריבאונדרית חזקה.

היא יכולה לשחק בעמדות 4 ו-3 וביורוליג בעונה שעברה היא שיחקה אפילו בעמדה 5. בילתה את שלוש העונות האחרונות, יחד עם רוברט, באלופה הצרפתית מונפילייה ומעמידה ביורוקאפ ממוצעים של 9 נקודות ו-6 כ"ח. 

אן ואוטרס VS טיפאני ג'קסון
האחת מהירה ואתלטית, האחרת גבוהה בעלת יד רכה וים של ניסיון. אן ואוטרס (35) היא סנטרית אמיתית, גבוהה במיוחד (1.94) מהסוג שאשדוד עדיין לא פגשה העונה. היא מובילה את הקבוצה בנקודות עם 13.5 ב-28 דקות משחק ומורידה כמעט 5.5 כ"ח.

הבחירה הראשונה בדראפט 2000 שיחקה שמונה עונות בWNBA, כשבעונת השיא שלה העמידה ממוצעים של 15 נקודות ו-7.5 כ"ח באחוזים גבוהים מהשלוש.

במהלך הקריירה שלה היא שיחקה בקבוצות הגדולות ביותר באירופה, לקחה את היורוליג, הופיעה באולסטאר האירופאי וזכתה בפרסים אישיים רבים. בעונה שעברה היא עוד שיחקה ביקיטרינבורג הענקית ועונה לפני כן בגלאטסראיי. נראה כי החליטה העונה לחזור למדינה שבה הקריירה האירופית שלה החלה ולסיים בה את קריירת המשחק. 

ספסל VS ספסל
בכל מה שקשור לשחקניות המחליפות, נראה שלוילנואבה יש יתרון משמעותי על אשדוד. שלוש שחקניות נהדרות עולות מהספסל, שלוש שחקניות שלא נופלות מהשחקניות הלא רעות בכלל שפותחות בחמישייה של הצרפתיות. 

מייגן מהוני - סמול-פורוורד אמריקאית נהדרת שהגיעה ב-2007 לאיטליה ולא עזבה עד לעונה הנוכחית. ב-2008 הגיעה לטראנטו האיטלקית ז"ל ומצאה בה בית חם.

אם זה היה תלוי בה, כנראה שהייתה מסיימת את הקריירה שלה בקבוצה, אבל הקריירה של הקבוצה נגמרה לפני הקריירה של השחקנית ומהוני הייתה צריכה לחפש בית חדש.

בחמש העונות שלה עם טראנטו, הספיקה להגיע לגמר היורוקאפ ב-2009 (ולהפסיד לגלאטסראיי) ולשחק עם הקבוצה שלוש שנים ביורוליג. בעונה שעברה שיחקה בלוקה האיטלקית ולקחה את הקבוצה עד לגמר הפלייאוף המקומי, כשהיא עושה מספרים של 17 נקודות, 8.5 כ"ח ו3.5 (!) חטיפות בממוצע למשחק.

הגיעה לוילנואבה כדי להיות שחקנית חמישייה, אבל אז הגיע השחרור המפתיע של ז'רלדין רוברט מליון ו-וילנאובה החליטה לחטוף אותה. בשל עומס בעמדות הפורוורד, מהוני משחקת בעיקר בעמדה מס' 2 ועושה 10 נקודות למשחק מהספסל. 

לטיטיה קמבה - סמול פורוורדית גבוהה (1.87) וסולידית עם קליעה נהדרת מכל הטווחים. אהובה מאוד ע"י המאמן שלה, פדריק דוזאר הצרפתי, שאף נתן לה את המקום בחמישייה בתחילת העונה. משחקת דקות רבות ועוזרת מאוד לקבוצה מהספסל, כשקולעת 8.5 נקודות ב50% משלוש נקודות. 

מריאל אמאן - עונת 2013/14 הייתה עונת הפריצה של מריאל אמאן. בקבוצה עמוסת הגבוהות של נאנט, היא הצליחה למצוא מקום בחמישייה ולעשות 12.5 נקודות באחוזים יפים כשהיא משחקת 24 דקות במשחק ולהגיע עם הקבוצה עד לרבע גמר היורוקאפ, מרחק 2 נקודות בלבד מעלייה לחצי הגמר ע"ח הקבוצה הנוצצת של אוניברסיטה איסטנבול.

התוצאות היו מהירות ומריאל קיבלה זימון לנבחרת הלאומית ואף זכתה לפתוח בחמישייה (עד שאלנה צ'יאק האדירה גנבה לה את המקום) באליפות העולם האחרונה, בעיקר בשל פרישה של אנדונג ופציעה של מיים.

חוזה גדול העביר אותה לוילנואבה בעלת היומרות והסגל הרחב. מריאל מוצאת את עצמה עולה מהספסל כמחליפה של אגדה בלגית גדולה. היא משחקת בעמדות 5 ו-4 ותורמת 8.5 נקודות ו-6 כ"ח ב26 דקות משחק. 

אשדוד בדרך של רמלה

לפני 4 שנים עשתה אליצור רמלה היסטוריה כשזכתה ביורוקאפ ובאליפות המדינה, אשדוד הציבה לעצמם למטרה להגיע לפחות לחצי גמר המפעל, מטרה שמחר בערב היא תוכיח שעמדה בה. עכשיו כולם מסמנים את הגמר כמטרה החדשה.

זה מסוג המשחקים שבעבורם שווה לאמן, לשחק ולצפות במשחקים. משחקים שאולי מהווים פיצוי על שמעום די גדול במהלך העונה ויסלחו לי כולם.

מפתחות

באשדוד יודעים לסמן את ההגנה הטובה של הצרפתיות (הכי טובה במפעל9 כמפתח שצריך לדעת להתמודד אותו.

בנוסף יש את עניין הגובה והאתלטיות שבאשדוד ירצו לראות איך להתמודד.

כמובן שבקבוצה בונים על הקהל והאולם הביתי. "אין חוקים בשלב הזה, לא ברור אם המשחק הראשון בבית הוא יתרון או חיסרון, נגד ההונגריות זה עבד, נראה מה יהיה הפעם", אמר המאמן, אלי רבי לקראת המשחק.

צילום: אורי קריספין, אשדוד נט, פיב"א אירופה, eff Reinking/NBAE/Getty Images