בקיץ, כולם חשבו שמכבי אשדוד אולי עשתה מהלך גדול, לקחה מאמן צעיר ומוכשר מליגה לאומית והפקידה בידיו לראשונה קבוצה בליגת העל. הספתח היה נהדר עם ניצחון אדיר ומפתיע במלחה, אלא שמאז הקבוצה ניצחה רק עוד פעם והפסידה 9. אחרי סיבוב של מקום אחרון בליגה, נתי כהן פוטר השבוע, ואריק אלפסי הגיע במקומו. בקיץ הוא היא אופטימי ואמר: "אני מאמין בקבוצה ובשחקנים שלי, ברור לי שאנחנו נאבק, אבל אני מאד מאמין".  

ראשי אשדוד גילו יחסית סבלנות רבה שהעניקו לכהן סיבוב שלם לסנות לתקן, עם שינויים של זרים, שחקנים וכדומה, אבל שום דבר לא עבד. "ברור שעם כל הרצון לדבר על דרך, התוצאות קובעות בסוף", אמרו כולם באשדוד, גם נתי עצמו הסכים וידע זאת. דומה שכבר בקיץ הדברים קצת חרקו, אולי ביילי הגיע ושוחרר עוד לפני המשחק הראשון, בשל חוסר התאמה מקצועית שכולם ראו כבר במשחקי האימון. זה המשיך עם פרימן שהחליף את ביילי והוחלף בעצמו על ידי קסבייר סילאס, המשיך עם פציעות של משה מזרחי, גל איתן וליאור ליפשיץ' שהשניים האחרונים נפצעו לתקופה ארוכה. לפני שבועיים הגיע עוד שינוי עם שחרורו של ריאן פירסון והחתמתו של אר טי גווין. יוני ניר וז'אק רוזן גם הגיעו "ואשדוד נמצאת למעשה בתחילת ספטמבר בשלב ההכנות והגיבוש, ולא בסוף דצמבר", אמר השבוע כהן.

 כהן עצמו לא מתרץ, גם השבוע, אחרי הפיטורים, "ידעתי שאמדד בתוצאות, אני בודק את עצמי כל הזמן, ואלמד מטעויות, מי שלא נמצא במערכת, לא יכול להבין עם מה התמודדתי". כהן באמת התמודד עם הרבה, אחרי שלושה מחזורים הוא איבד את שני הרכזים שלו המרכזיים שלו, שגל איתן בכלל לא פותח את העונה, "בלי רכז קשה לשחק", אמר השבוע. השיא הגיע מול מכבי בנוקיה, שהגיע בהרכב חסר מאד ללא איתן וליפשיץ'. "אין לי את מי להכניס", נשמע כהן אומר לא מעט במהלך משחקים לספסל שלו. "היו משחקים שרשמנו 3 ישראלים בסגל, שלפעמיים דניאל ששון ואור קהל שני ילדים משלימים לנו סגל למשחקים, או אימונים", סיפר כהן. 

"בחודש האחרון, כדי להשלים סגל לאימונים, אספנו לפחות עשרה שחקנים כדי שיהיה שומר בכל עמדה. כולל זר שנחתך מהלאומית, וכיוון שהיה צריך דירה, סוכם שיגור אצלנו ויבוא לעזור באימונים. למשחק בחולון עלינו עם שלושה ישראלים בטופס, אז אסור להם לעשות עבירות. כשאלעד הופמן נפצע מול ראשל"צ, לקחתי אותו לצד ואמרתי שאין לנו מחליף. הוא המשיך לשחק על רגל אחת כמעט 40 דקות". לכל זה תוסיפו את המוות של אחותו שבהחלט השפיע הל כל המרק הדלוח שנוצר לו העונה. אין קשר כמובן בין הקטע המקצועי לאישי, אבל ברור שזה לא עזר, לא לכהן בטח לא ברמה האישית ולא על המגרש.

"זו תחושת פספוס אדירה, כי בסך אני משוכנע שהיינו מסתדרים, אם היו לי השחקנים שבחרתי, ולא היינו סובלים ממכת פציעות לא סבירה. אני לא מדבר על איכות. עם עוד חצי שחקן או טיפה מזל, היינו מנצחים את נס ציונה וגלבוע, ולא היינו מדברים עכשיו". "בסך הכל לא התרסקנו, למרות הנסיבות. עם חדר הלבשה בריא, ופוטנציאל להתאושש, כשהפצועים יחלימו והרכש החדש ייקלט. אני מאוכזב, מאוד, אבל לא נשבר. נלמד מזה, ואמשיך מחושל וטוב יותר לתחנה הבאה".  כהן שעזב מקום עבודה נוסף, באקדמיה רצה להתפנות כל כולו לאשדוד ולקח סוג של סיכון. "ידעתי שזה עלול לקרות, אבל אין מה לעשות, אני אקח חופש קצת, אבל תגיע איזו הצעה מעניינת, אני אלך עליה".