לאורך כל השבוע שלפני המשחק מול מכבי, חשבו באשדוד שהמפגש בין הצהוב- כחול של מכבי לבין האדום- צהוב של אשדוד, ייגמר בצורה לא נעימה לאשדוד. פתיחת המשחק גם אותתה על זה, אלא שכדורגל כמו כדורגל הוא משחק מוזר, אשדוד הצליחה לצלוח בקושי את המחצית הראשונה הטובה של מכבי והרעה שלה, בחצי השני זה כבר היה משחק אחר, אשדוד חזרה לקבוצה שראינו בתחילת העונה וגם באה על שכרה על שער ניצחון של פטי. אם מול התל אביבית השנייה (הפועל), אשדוד הגיעה למחצית הראשונה ולא הגיעה לחצי השני, מול מכבי זה היה הפוך. וזה לא שאשדוד הציגה משחק גדול, מכבי הייתה טובה יותר, יכולה הייתה להבקיע 3-4 שערים, שלטה במגרש, אלא שאשדוד הלכה לנשק העיקרי שלה, דוד רביבו וכדורים נייחים, וזה תפס. הפעם פטי אמר תודה. מי אמר לוותר על הקפטן?

מול נתניה, רביבו לא פתח, עלה במחצית השנייה, החטיא פנדל (השני שלו העונה) ובסך הכול החטיא פנדל שלישי ב- 15 העונות שלו בליגת העל (!!). אשדוד ידעה שאסור לה להיות כמו הפועל ב"ש והפועל חיפה שחטפו חזק ממכבי ת"א. יוסי מזרחי עלה בהרכב ששיחק בדיוק בכדי לסרס עד כמה שאפשר את המשחק של מכבי. בחצי הראשון זה היה נראה הרבה פחות טוב, בחצי השני, באשדוד עשו את ההתאמות ופתאום "הגימיק" של הרכב שלושת הבלמים, שורטה וצ'קול משחקים מעין קשרים/מגנים, עבד יפה. כנראה שאשדוד הייתה צריכה את המשחק הזה מול מכבי תל אביב. אין ספק שמשחקים כאלו, אחרי תקופה לא טובה, מביאים את השחקנים לרמת דריכות גבוהה יותר, ואכן אשדוד הגיעה נחושה ומלאת מוטיבציה והקרבה. אומנם לא במשחק מבריק, אבל אשדוד הצליחה למנוע את משחקה השוטף של מכבי תל אביב בתקופה האחרונה. היא ידעה לעצור את שני המגנים התוקפים שלה, צמצמה את השטחים, ולא אפשרה למכבי תל אביב להפתיע אותה. נכון שהניצחון הזה הושג גם בעזרתם של השופטים, אבל את אשדוד זה לא מעניין. ניצחון על מכבי תל אביב תמיד נותן הרגשה מיוחדת. 

רביבו מגביה, מישהו מבקיע

העונה דומה שכמעט כל מצב נייח של אשדוד שווה חצי שער, בטח כאשר על הדשא יש את רביבו בצד המגביה ואת ביטון, פטי, סירוטשיין, ראש ואחרים על תקן הנוגחים. שוב היה זה מצב נייח שהכריע את המשחק עבור אשדוד. שימו לב לנתונים, בשמונת המשחקים האחרונים אשדוד כבשה 5 שערים בלבד, 2 מהם הגיעו ממצב נייח השער מול מכבי בשבת האחרונה והשער של ניר ביטון מול בית"ר בטדי, אחרי בישול של ורטה. תוסיפו מול חיפה היה זה אל חמיד שכבש מתוך הרחבה, מקרייב כבש מול סכנין ורביבו כבש מול הפועל. אשדוד הבקיעה כמו שאשדוד מבקיעה בדרך כלל, רביבו מגביה מצב נייח, ומישהו נוגח פנימה. שמסתכלים על התקופה הטובה של אשדוד בעשרת המחזורים הראשונים רואים נתון אחד בולט, החלוצים של אשדוד הבקיעו, מקרייב הבקיע 6 שערים, אבו ענזה הבקיע עוד 5 והיה דיסקו.

עכשיו אחרי שמקרייב לא מבקיע ואבו ענזה כבר שכח איך זה לראות רשת זזה, זה הפך לסנופי דיסקו. "כל ההבדל באשדוד של תחילת העונה ואשדוד של החודשים האחרונים זה בחלוצים ובהתקפה", אומר דן ולנסי שהיה בעבר מאמן מנטאלי באשדוד. "אשדוד מבחינה פיזית ואגרסיביות היא הקבוצה הכי מפחידה בארץ, שיש לך שלישיה במרכז המרגש כמו ביטון, אל חמיד וסירוטשיין שגם כל אחד הוא גדול, חזק פיזית וטכני זה פושט קישור מפחיד", ממשיך ולנסי. "איפה שהוא אשדוד איבדה את זה בדרך וחבל", מסיים ולנסי. אלא שליד כל טוב יש גם קצת רע, ובמקרה של אשדוד כדאי לה מאד לא להסתנוור מהניצחון הזה על מכבי. אשדוד חייבת להביא חלוץ נוסף, היא נראית אנמית מאוד. היא בונה על הברקות של דוד רביבו בכדור עונשין או במסירה חכמה. 

הטקטיקה של מזרחי

המאמן יוסי מזרחי הפתיע, כשערך שינויים בתפקוד שחקני ההגנה שלו. ישראל ראש שיחק כבלם בצד ימים ליד סירוטשיין ופטי שהרכיבו מערך של שלושה בלמים. עופר ורטה שיחקה בעמדה הימנית אך בעמדה קדמית יותר. היום מתברר שפתיחת העונה הרצחנית של אשדוד עשתה את שלה. היו שדיברו על אליפות. אחר כך הגיעה שרשרת הפסדים וכבר דיברו במונחי ליגה שנייה. האמת, כמו תמיד, אי שם באמצע. קצת יותר יציבות ועל אשדוד יחזרו לדבר פחות בלעג והרבה יותר במונחים אקדמיים. בסיבוב הקודם זה נגמר ב- 2-1 דחוק למכבי שזכה להרבה מחמאות מצד אשדוד. זה גם היה ההפסד הראשון של אשדוד בסיבוב הראשון. באשדוד הצליחו כולם לשים את כל הבלגן של השבוע האחרון בצד, המגרש ולנצח על המגרש.

כי בכדורגל וזו הקלישאה הכי טובה ניצחון פותר את כל הבעיות. אשדוד הגיעה מהמקום של חיה פצועה וחזרה למה שאפיין אותה בתחילת העונה, העוצמה, הרצון. 49 פעמיים נפגשו מכבי ת"א ואשדוד, 29-10 המאזן לטובת הצהובים מת"א, ש- 10 משחקים הסתיימו בתיקו. באשדוד, מכבי ת"א ניצחה 13 מ- 26 משחקים שאשדוד ניצחה 7 נוספים מהם באשדוד. מכבי סגרה למכבי את מרכז המגרש, הכריחה אותה לשחק משחק שהיא לא כל כך רגילה אליו. יוסי מזרחי עלה במערך של 3-5-2 שעופר ורטה ורחמים צ'קול משחקים מעין קשרים נסוגים. אוסקר גארסיה נפל למלכודת של יריבו מאשדוד, כאשר שיחק על כדורים ארוכים בעיקר לכיוון של אלירן עטר, אלא ששם חיכה לו רחמים צ'קול במשחק יוצא מן הכלל, יחד עם ביטון- פטי- ראש וסירוטשיין שסיכלו כל סכנה בכדורי הגובה. זה מסוג הניצחונות שאוהבים לכנות אותם, ניצחון של גברים. אשדוד ניצחה את המובילה ואין כמו ניצחון אחרי תקופה כל כך קשה בכדי לצאת אולי לדרך חדשה. זה היה משחק מלחמה שכל שחקן נתן את הגוף ואת הנשמה. אשדוד אולי יוצאת מהמשבר. 

פורש בפקק באיילון

השבוע החולף היה שבוע בסימן דוד רביבו, כולם דיברו כמה רביבו חשוב לאשדוד וכמה בלעדיו אשדוד נראית אחרת, תראו נתניה ותראו את מכבי ת"א. הכול נכון, אלא שדומה שכולם מדברים על רביבו בשעה שמי שאמור להיכנס לנעליים שלו הוא דווקא ניר ביטון. ביטון הוא שחקן מדהים, מדהים, לא תמיד רואים את זה במשחק, אבל הוא משפיע על המשחק של אשדוד לא פחות מדוד רביבו, אולי אף יותר. הבעיה שביטון משחק באשדוד בעמדה שקצת מסרסת אותו במקצת. ביטון לעיתים נראה לנו כמו משל הפורש. הוא סוג של מטוס קרב שלא נותנים לו להפציץ. ביטון עבור אשדוד הוא כמו לקנות מכונית פורש מפוארת שיכולה לטוס 200 קמ"ש, אבל להיות תקוע איתה בפקק באיילון. ביטון חייב להיות יותר מעורב במשחק של אשדוד, לשחק קדימה, קרוב לשער של היריבה ובעיקר להוריד את התלות של אשדוד ברביבו.

רביבו צריך להתרכז בכדורים החכמים וביכולת המסירה, ביטון צריך לעזור יותר בהנעת הכדור ובלדחוף את הקבוצה קדימה. כתבונו קודם לכן על השלישייה במרכז המגרש, הגובה והכוח של ביטון יחד עם סירוטשיין מהווים יתרון ענק לאשדוד, עם יוסי מזרחי ואשדוד ידעו לנצל אותו הרבה יותר טוב, פתאום הכול יראה אחרת. מילה לשופט איתן תבריזי, אין ספק שאחרי המשחק הזה מגיע לו תואר יקיר העיר אשדוד, שער של מכבי שנפסל בשל טענת נבדל של קולאוטי שלא היה, שער של אשדוד שאושר אחרי נבדל עמוק של פטי, פנדל על אלירן עטר שלא נשרק ועוד פנדל לטובת אשדוד שלא נשרק. בקיצור יותר מידי טעויות במשחק אחד. הפעם אשדוד נהנתה, אבל צריכים להגיד את האמת. אגב, במשחק החוץ של אשדוד בבלומפילד, מכבי כבשה שער בנבדל (ארנשאו) ואשדוד כבשה שער חוקי שנפסל בגלל נבדל, כך שכנראה הקארמה עובדת. 

מישהו חיפש קשר אחורי?

באשדוד מדברים על רצון להתחזק בחלון העברות הנוכחי גם בקשר אחורי, הקשר האחורי הטבעי היחידי בסגל של אשדוד הוא בן בוטבול, מול מכבי הוא עלה בהרכב, שיחק כ- 90 דקות והיה מצוין. בוטבול מביא לאשדוד את מה שחסר לה, הפיזיות, הנוקשות במרכז המגרש, ותהיו בטוחים שבכל עימות בין שחקנים, ישר תראו את בוטבול עם סכין בין השיניים. הוא מסוג השחקנים ששחקנים בקבוצה מעידים שהם רוצים ללכת איתו למלחמה. מול מכבי ראינו את בוטבול גם מראה את היכולות שלו בצד ההתקפי הוא חילק כמה כדורים לחלוצים ואולי עדיף לאשדוד לשים את בוטבול בקישור יחד עם ניר ביטון וסירוטשיין, קישור כזה שיהיה קישור מעובה וחלוץ יחידי עשוי להיות הפתרון עבור אשדוד. עוד שחקן שמגיע לו קרדיט גדול הוא רחמים צ'קול, שהצליח לעצור את אחד מהחלוצים החמים של הליגה, אלירן עטר. צ'קול הראה שוב למה הוא שחקן שאם הוא מרוכז על הדשא הוא שחקן אדיר. עטר "אכל" ממנו מרורים וזכה לחיים קשים מאד.