רק בשבוע שעבר אחרי שמכבי אשדוד הגיעה אחרי הזכייה בגביע,הבקעה גברה עליה והבטיחה למעשה את המפגש בין הקבוצות בסדרה. אלא בשהמשחק היה לא חשוב לאשדוד וחשוב לבקעה. עדני דגן נתן מנוחה לשחקניות שלו והעלה שחקניות צעירות. הערב במשחק הראשון בסדרה זה כבר יהיה סיפור אחר, לאשדוד יש כמובן את יתרון הביתיות ואחרי הזכייה בגביע והדחיפה שזה נתן לעיר ברמת כדורסל הנשים, אמורים לתת את היתרון והאיכות שגם ככהי יש בדרך ל- 3-0 כל דבר אחר יהיה הפתעה.

כאמור, הסינדרלה מהבקעה פוגשת את המועמדת המובילה לאליפות, בסדרת חצי גמר הפלייאוף שאף אחד לא יכול לחזות לפני מספר חודשים. שתי קבוצות שהתעלו הרבה מעל התחזיות שלהן לפני העונה ילחמו על הגמר. כאמור, אשדוד, סגנית האלופה בשנתיים האחרונות תסתמך על ארבע ישראליות מנוסות, פריווילגיה משמעותית מאד בליגה השנה: נעמי קולודני, בראשידה אלוהים, מירב דורי ואורטל אורן. אלא שאשדוד של העונה, מתבססת על פירסון, שילדס ועל תמרה יאנג בתקופה האחרונה, עם על הכבוד לישראליות, משחק לא טוב של שלישיית הזרות המובילה של אשדוד תקשה מאד על אשדוד לנצח וגם דגן יודע וכמובן שגם רפי בוגטין מאמן הבקעה.

על דחיפה ההיסטוריה

הקבוצה של עדני דגן מגיעה עם הדחיפה הגדולה של הבנות אחרי הזכייה בגביע. אשדוד יודעת שההישג היה גדול ומרשים, אלא שזכייה באליפות ודאבל, ייתנו הרבה יותר לקבוצה ולעיר ויהוו סוג של חלום. אשדוד סיימה את העונה הסדירה במקום הראשון וקיבלה את יתרון הביתיות לאורך כל הפלייאוף. מה עוד שאחרי הזכייה בגביע, הקבוצה קיבלה את התמיכה של הקהל יחד עם הדולפינים. עדני דגן הצליח להביא את השחקניות שלו לכושר טוב ותיאום בזמן הנכון של העונה ואשדוד מקבלת יותר מ- 16 נק' מהספסל שלה, מקום שני בליגה, אחרי רמלה ובסדרה כזאת זה פקטור אדיר. אשדוד הראתה השנה הרבה אופי במצבים קשים, וגם יכלה לסיים בפער גדול יותר מיריבותיה בצמרת ללא שני הפסדים צמודים להפועל ת"א ולבקעה. מה שיכול להיות
בעוכריה של הקבוצה זה העובדה שהיא פייבורטית לתואר וכמובן להגעה לגמר. התחושה היא
תחושה זרה מאד לקבוצה שתצטרך להמשיך להרגיש ולהתנהג כאנדרדוג רעב, כי זה מה שהביא
אותה עד הלום.

ההפתעה כבר מושלמת

מהצד השני, מ.כ הבקעה כבר יכולה לרשום וי גדול על העונה הזאת, היא גם הקבוצה היחידה שניצחה פעמיים את אשדוד העונה, מה שאולי יושב לשתי הקבוצות בראש. אלא שיכול להיות שהבקעה תגיע בסוג של תחושה שהיא כבר עשתה את שלה. בסגל הישראלי לבקעה יש כמה
שחקניות לא רעות בכלל, עם ענבל מזרחי, לירן בוכריס, דנה יהלומי וגת מגידו. לא ברור אם מישהו בבקעה חלם על עונה כזו, ואפילו לא ברור אם מישהו בבקעה היה באמת משוכנע במהלך העונה שזה אכן קורה במציאות. העולה החדשה מגני תקווה העמידה מאזן של 4-2 לטובתה, בשישה משחקים העונה מול שלוש קבוצות הטופ 4 האחרות. שני ניצחונות על אשדוד, ניצחון ברמלה, וניצחון ביתי על רמה"ש. יש לציין גם ששני ההפסדים באו לפני ארבעת הניצחונות.
הבקעה לא הפסידה לקבוצת צמרת מאז ה-19 לדצמבר 2011.

זרות מצוינות

לצד סגל ישראלי לאט רע, רפי בוגטין המאמן של הבקעה מעמיד סגל זרות מצוין שכמובן נותן את הטון בליגה. את ההצלחה הנפלאה הזו מובילה ג'נה סמית', הסנטרית המצוינת של הבקעה שמספקת דאבל דאבל כל ערב, יחד עם הרכזת סטארה דגרפנריד שמעמידה שורה יפה מאד, וסגנית מלכת הריבאונדים של הליגה, אמנדה תומפסון שמספקת המון קשיחות ממרומי 183 סנטימטריה. אין ספק שהבקעה הצליחה למקסם היטב את תקציב הזרות שלה. עם זאת, הישראליות של הבקעה תורמות רק 13.2 נקודות לערב, מקום אחד לפני אחרון בליגה. אפשר
לומר שהבקעה היא קבוצה שגדוליה מסכום חלקיה, אם כי נראה שמול אשדוד החלקים האלה לא
יספיקו, בטח לא בכדי לעבור את הסדרה. 

דאבל על אשדוד

במהלך העונה, הבקעה גברה פעמיים על אשדוד, זה התחיל עם הפסד ביתי 60-59 וניצחון
בשבוע שעבר במשחק שלא היה חשוב לאשדוד וחשוב לבקעה 63-70. אשדוד היא קבוצת ההגנה הכי טובה בליגה, והיא לא לוקחת ימי חופש. גם בהפסדים של אשדוד העונה, היריבה קלעה רק 66 נקודות למשחק. ואת זה ראינו גם במשחקי הגביע, אלא שההבדל אצל אשדוד בין
ניצחון להפסד הוא היכולת ההתקפית 79.9 נקודות למשחק בניצחונות לעומת 63.2
בהפסדים. שימו לב שבשני ההפסדים לבקעה, אשדוד נעצרה על 61 נקודות למשחק. מספר חשוב נוסף הוא הפרש הריבאונד – בניצחונות אשדוד בפלוס 9 על יריבותיה, ובניצחונות במינוס
0.2. אשדוד והבקעה מורידות כמות כמעט זהה של ריבאונדים בממוצע למשחק, אבל במפגשים
בניהן העונה הפער עמד על פלוס 1 בלבד לאשדוד בממוצע. מבחינה אישית, השחקנית בעלת ההבדל הגדול ביותר בין ניצחונות להפסדים היא אשלי שילדס, שיורדת מ- 20 נק' נקודות למשחק בניצחונות ל- 13.8 בהפסדים. שילדס, שמייצרת הרבה נקודות במשחק המעבר, היא סוג של ברומטר באשדוד. אם אשדוד תצליח להוריד ריבאונדים ולרוץ, שילדס תבוא יותר לידי ביטוי, הסקור יעלה, וכך גם הסיכוי לנצח.



מפתחות

שני מפתחות קופצים לעין כשעוברים על המספרים של הבקעה העונה. הראשון הוא שהבקעה
חייבת לשמור על הכדור. בהפסדים הבקעה איבדה 21.8 כדורים למשחק, ובניצחונות רק
14.4. המפתח הזה חשוב במיוחד מול אשדוד שהיא קבוצת החטיפות הכי טובה בליגה, עם
כמעט 11 למשחק. תוסיפו את העובדה שהתוצאה הממוצעת של הבקעה לאורך כל העונה היא
70.9 – 69.3, ותבינו את חשיבותו של איבוד אחד. המפתח השני הוא קו העונשין – הבקעה
מגיעה לקו 19 פעם בניצחונות לעומת 14.6 פעמים בהפסדים, ומייצרת למעשה 5 נקודות
יותר מהקו בניצחונות לעומת ההפסדים. בנוסף, בהנחה שהיא תצליח לשלוט באיבודים,
הבקעה תצטרך להכתיב קצב איטי כדי שהסקור יישאר נמוך. בתחרות קליעות אין לעולה
החדשה הרבה סיכויים מול החבורה של דגן וההגנה הכי טובה בליגה. אשדוד תפגוש את
השחקנית היעילה בליגה, ג'נה סמית'. סמית' מובילה את הליגה במדד היעילות, עם ערך של
25.2 בממוצע למשחק. במקום השלישי בטבלת היעילות תמצאו את אמנדה תומפסון, עם 22.6
בממוצע למשחק. בהחלט קו קדמי משתלם במיוחד. אשדוד עבדה לאורך העונה על יתרון
הביתיות שם היא קולעת בביתה 77.6 נקודות למשחק, תודות ליחס אסיסטים לאיבודים של
1.23 בבית לעומת 0.9 בחוץ. האחוזים בבית ובחוץ די זהים, הנקודות מגיעות פשוט מיותר
זריקות, שכן ממוצע הזריקות ל-2 עולה ב-8 פשוט כי יש יותר הזדמנויות.