הרבה גבות הורמו בתחילת העונה לגבי היכולת של מכבי בנות אשדוד להצליח העונה בשתי החזיתות, הסגל של אשדוד נבנה בכדי להתמודד גבוה בצמרת. אחרי פתיחת עונה קצת צולעת בעיקר באירופה נראה שעדני דגן מתחיל למצוא את החיבור ואת הקצב של השחקניות. גם מול פ"ת במסגרת המשחק השלישי בליגה. אשדוד הגיעה אחרי הניצחון הגדול בחוץ על רמלה ונראה שהעונה בטח בליגה הקבוצה של עדני דגן תדבר חזק מאד בליגה הישראלית. מול פ"ת בסך הכול ראינו משחק ברמה לא גבוהה במיוחד, שהיה צמוד ברובו, שתי הקבוצות הרבו לאבד כדורים ולא ממש הרשימו בהגנה, אלא שאשדוד ניצחה את המשחק דרך ההגנה, ברבע הרביעי הקבוצה של עדני דגן הראתה הגנה טובה מאד ולמעט שרי סאם אף אחד לא ממש קלעה נקודות והוכיחה שוב את המשפט שהגנה מביאה אליפות, התקפה יכולה מקסימום להביא ניצחונות.

תלויים בשילדס

מה יכול עדני דגן לקחת מהמשחק הזה? קודם כל את התלות של אשדוד באשלי שילדס, למרות כל התותחים שיש לדגן בקבוצה, שילדס הייתה על המגרש 37 דק' מה שמראה שדגן חייב את שילדס בתור שחקנית יוצרת במגרש. כל ההתקפה של אשדוד תלויה ביכולת של שילדס לעבור את השחקנית שלה ולקלוע או ליצור לאחרות. מי שהציגה משחק קצת פחות טוב הייתה דווקא פלנט פירסון שהייתה פושרת, אם כי היא עשתה עבודה טובה בהגנה על מקלארן של פ"ת. אולי בכלל דגן שומר אותה למשחק בחמישי בערב מול הטורקיות בחוץ.

אם דיברנו בהתחלה על העובדה שההתקפה של אשדוד לא הייתה מי יודע מה, זה בעיקר בגלל היכולת הירודה שלה מקשת השלוש, 1מ- 12 לאורך כל המשחק, אחוז חלש מאד, בכדורסל המודרני לא יעזור שום דבר בלי קליעה מבחוץ קשה מאד להצליח. סך הכול המשחק היה צמוד לכל אורכו וכאמור רק ברבע הרביעי אשדוד הצליחה מעט לברוח. עד הנסיעה של אשדוד ברביעי בלילה לטורקיה, דגן יכול להיות מרוצה בכל מה קשור לליגה הישראלי, הקבוצה שלו במגמת שיפור. רק חבל שהקהל לא ממש מגיע, מול פ"ת ראינו כמה עשרות בודדים, באירופה זה קצת יותר טוב.