אשדוד כבר מזמן לא עיר קטנה, 250-270 אלף תושבים כבר לא שמים את אשדוד בהגדרה של פרובינציה, אלא שמה לעשות והאנשים בעיר ובעיקר המנטאליות ממשיכה להתנהל כמו פרובינציה, הרבה פוליטיקה, הרבה אגו, מעט ספורט. לא אחת אנחנו עדים מתוקף עבודתנו איך אנחנו מנסים לעשות כתבה מפרגנת ודווקא אז מישהו נפגע, כי בטעות שכחנו להזכיר את העוזר של העוזר שפעם לפני שנים היה מעורב בפרויקט, אבל מה לעשות זה חלק "מהסיכון המקצועי בתפקיד". אותם עסקנים/מאמנים/שחקנים/ ספורטאים שלא אחת יורדים על התקשורת הם אלה שמחזרים לפתחה כאשר הם זקוקים לה, אז אולי כדאי שתבינו מכובדנו שכמו שלנו אסור לקטול ולנשוך את היד שמאכילה אותנו, אותו הדבר לכם. לאף ענף ספורט בעיר ובכלל במדינה אין זכות קיום ללא תקשורת ולא משנה מה אומרים. עד כאן חשבון הנפש האישי שלנו, ועכשיו נעבור לסכסוכים בספורט שלנו, האמת? שלא תמיד קל לכתוב על סכסוכים, מה גם שלמרות הפוליטיקה הרחבה והמסועפת לא תמיד זה מביא לידי סכסוך. אז הנה רגע לפני כיפור, הנה מה שלדעתנו היו הסכסוכים של השנה בספורט המקומי שלנו. "כל נדרי" גרסת המגזין.

מאיר גבאי והכדורסל המקומי

היה בקלות אפשר לכתוב מאיר גבאי ומכבי אשדוד, או מאיר גבאי ועוד כמה שמות של אחרים שנמצאים בקבוצה היום, אבל אנחנו חושבים שגבאי פשוט חתך עם הכדורסל המקומי. הסיבה: נראה שגם בשב"כ לא ממש יודעים. השערות יש למכביר, כולם נפגעו, כולם כועסים, על מה? לא ברור אם למישהו יש תשובה. גבאי מאז שפרש לפני שנה הבטיח לדבר, אלפי מילים כבר נשפכו בנושא, אבל גבאי עצמו שתק. נראה שבשנה האחרונה הוא קצת התנתק מהכדורסל המקומי, הוא היה עוד פעיל קצת בנושא של הנוער אבל מאד די נדם. גם גבאי עצמו יודע שהכדורסל זה בדמו. לא אחת הוא אמר שמי שנדבק בחיידק לא יכול לעזוב. גבאי בינתיים עזב, ההימור שלנו שעוד נראה אותו פעיל בתחום. האם יש סיכוי לסולחה? נראה שהספינה הזו כבר הפליגה.

מ.ס אשדוד והקהל המקומי

לא ברור אם אפשר לקרוא לזה סכסוך, אבל אין ספק שלאורך כל השנים היחסים של אשדוד עם הקהל שלה ידעו עליות וירידות, יותר ירידות אם נהיה כנים. כל פעם זה משהו אחר, פעם זה היה נושא דוד רביבו, העונה זה העזיבה של משה אוחיון, אבל פשוט נראה שהקהל לא ממש מצליח/ או רוצה להתחבר לקבוצה. אמנם היו תקופות שבהם הוא התגייס (בעונת התחתית, חצי גמר גביע וכדומה), אבל דומה שאיפה שהוא יש כאן קרקע לא ממש יציבה בין הקבוצה לקהל שלה. לא ברור אם זה ממש סכסוך אבל אנחנו נזכרים במה שאמר נאור גלילי לפני הרבה שנים, גלילי סמל של כדורגל בעיר טען: "שבאשדוד יש הרבה צופים, אבל אין אוהדים".  האם יש סיכוי לסולחה? אין כל כך סולחה, כי קהל וקבוצה לא בוחרים, היחסים ידעו עליות וירידות ובסופו של דבר מה שיקבע זה מבחן התוצאה.

נאור גלילי וקבוצת הנשים

אין ספק שאנחנו נכנסים לסוג של שדה מוקשים קטן, נאור גלילי יו"ר קבוצת הנשים בחמש השנים האחרונות, היה למעשה האיש ששם על המפה את כדורסל הנשים בעיר, יחד עם המנכ"ל אלון בן זקן. גלילי העלה את קבוצת הנשים לתודעה. בשנה שעברה הוא אולץ להתפטר ומשם פשוט התנתק או ניתקו אותו מהקבוצה. גלילי נשאר אוהד ואחד שהקבוצה יקרה לו, בעיקר מחלקת הנערות שאותה שיקם. היום מי שמנהלת את הקבוצה היא היו"ר טלי קריאף שהייתה חברת הנהלה בתקופה של גלילי, קריאף מנהלת את הקבוצה בצורה טובה ואם היא תצליח או לא את זה נראה במבחן הזמן. האם יש מצב לסולחה? לא נראה בשלב הזה. בעונה שעברה ראינו את גלילי ביצע גם אחרי שסיים את תפקידו. העונה? אנחנו אולי נראה אבל בטח לא באותה תדירות.

ניסים דוק ואייל ממן

השניים מתכסחים אחד עם השני בתירוץ של אגודות הכדורסל בעיר, היחסים בינהם אף פעם לא היו טובים, חברים הם בטח שלא. ממן טוען לקיפוח בנוגע לחלוקת התקציב ושעות האולם. הוא טוען גם לניגוד ענייניים של דוק שאחראי על התקציב של הספורט בעירייה ויחד עם זאת מחזיק בתפקיד במכבי אשדוד. דוק טוען שהכול נקי ולזכותו ייאמר שהוא גם מביא מסמכים, מבחינתו הוא כאן לשם הספורט ועובד לפי הספר, התפקיד במכבי אשדוד? הוא בכלל בהתנדבות ואם יש מישהו שמוכן לקחת הוא ייתן. העימות בינהם אמנם נסוב סביב הספורט, אבל כבר מזמן הגיע גם לפסים אישיים ולבתי משפט. סיכוי לסולחה? יש סיכוי יותר סביר שמכבי אשדוד תזכה העונה באליפות.