מכבי אשדוד סיימה את עונתה הראשונה בליגת העל עם הרבה מחמאות שדומה שהמחמאה הכי גדולה הגיעה מיד בסיום הסדרה מול ירושלים, אז הראתה אשדוד שוב שהיא לא עוד קבוצה, והיא כאן בכדי להישאר. הצוות המקצועי יחד עם ראשי הקבוצה הודיע על החתמת שלושת הזרים של הקבוצה, דאנקן, בארדלי, קארטר, יחד עם טפירו שלו יש חוזה לעונה הבאה והמאמן עופר ברקוביץ'. אשדוד נעלה בסופ"ש את העונה, הזרים המריאו חזרה לארה"ב, עכשיו יהיה קצת חופש ואז יתפנו באשדוד להכין את העונה הבאה, שבד"כ היא קצת יותר קשה מעונה ראשונה. אשדוד הניחה העונה את היסודות להמשך החיים שלה בליגת העל, עכשיו המטרה היא להפוך מקבוצה מפתיעה, עם אנרגיה לקבוצה שתתקע יתד בליגת העל, דווקא בצל הירידה של אשקלון לליגה הלאומית, ההשארות של אשדוד בתור הנציגה של הדרום היא הרבה יותר חשובה. הבשורה על החתמת שלושת השחקנים של אשדוד היא צעד ראשון בדרך להפוך את אשדוד לקבוצה טובה גם בעונה הבאה.

הערך המוסף: מאיר טפירו
בתחילת העונה אמר המאמן עופר ברקוביץ' שקבוצה שמחתימה את מאיר טפירו לוקחת לעצמה מעין תעודת ביטוח. רק שנראה שחוץ מתעודת ביטוח, אשדוד החתימה את טפירו קודם כל בכדי להיות קבוצת ליגת העל אמיתית. כול הקבוצה נתנה עונה מדהימה וטובה, דאנקן היה פקטור משמעותי לאורך העונה, קארטר הראה יכולות יורוליג לכל דבר, בארדלי עד שנפצע היה מרכיב חשוב מאד בפאזל, אבל מעל כולם זה מאיר טפירו ולא רק בגלל נקודות, אסיסטים או דבר אחר, זה בעיקר התרומה שלו לקבוצה, הערך המוסף ובעיקר ההנהגה. צריך רק להסתכל על התוצאות של אשדוד שטפירו טוב ועל התוצאות שטפירו היה פחות טוב. זה לבד מראה כמה התרומה שלו היא יותר מעוד משחקן על המגרש. טפירו נתן לאשדוד את החותמת של ליגת העל. מעבר לניסיון על הפרקט, הוא הביא עימו את הכבוד ואת ההערכה של הליגה לשחקן העשור. בעונה הבאה הוא כאן ואין ספק שיחד איתו ועם שלושת הזרים אשדוד תהיה קבוצה שמטרות שלו כבר יהיו שונות ומכוונות אל עבר הפיינל פור.

פגיעה ישירה: הזרים של אשדוד
אין הרבה קבוצות שהם עולות חדשות ומצליחות לפגוע בול בכל הזרים של הקבוצה. דאנקן, קארטר ובארדלי הם כבר מזמן סיפור הצלחה, וואלאס וגורדון הם שחקנים משלימים שכל אחד בתורו תרם את חלקו. נכון שלצד אלה היו נפילות כמו דלרון ג'ונסון ומרקוס פייזר, אבל במקרה הזה אפשר בהחלט להגיד שמי שלא עושה, לא טועה. הקרדיט הגדול מגיע כמובן לצוות המקצועי, אבל בעיקר למנהל המקצועי עוה"ד שי האוזמן שאחראי כמעט באופן ישיר על הבאת הזרים לקבוצה. הזרים של אשדוד הובילו אותה בכל הקטגוריות ולמעט האסיסטים שהקטגוריה הזו שייכת לטפירו. הערך המוסף של זרים טובים היא יותר מעונה מוצלחת, היא בעיקר מראה על קבוצה בריאה מבחינה אנושית, הקליטה שלהם הייתה מצוינת ובקבוצה שמו דגש גדול מאד לא רק על האיכות השחקנים, אלא גם על איכות האנשים. "הרבה פעמיים הסתכלנו קודם כל על האדם לפני השחקן", אמרו בקבוצה.

טעון שיפור: הסגל הישראלי
מאיר טפירו, ניב ברקוביץ' ויאן מרטין זה פחות או יותר מה שנזכור מהסגל הישראלי של אשדוד העונה. נכון שלידם היו כמה שחקנים שתרמו יותר (גור- אריה) ופחות (אור איתן), אבל בסך הכול, יש את טפירו ואחריו יש מעין ואקום שאליו נכנסים מרטין וברקוביץ'. כאשר שניהם שחקנים טובים, אבל משלימים ואין ספק שאחת המטרות של הקבוצה לקראת העונה הבאה, היא קודם כל לחזק את הסגל הישראלי אם לפחות עוד שחקן אחד מרכזי להיות טפירו. מדברים על מורן רוט שהוא בהחלט אופציה טובה מאד, אלא שכרגע המכשול העיקרי איתו, זה החוזה עם חולון והתקציב הלא גדול של אשדוד. קרוב לוודאי שיאן מרטין יישאר באשדוד, אין הרבה שחקנים גבוהים שיודעים גם לקלוע מבחוץ ואשדוד בטח תרצה לשמור עליו, לגבי ניב ברקוביץ' זה תלוי בהרבה גורמים ולא רק באשדוד.

ראוי לציון: מאמן הכושר רפי גורדיציקי
כל מי שדיברנו איתו במהלך השבוע על העונה של אשדוד, שפע מחמאות למאמן הכושר של הקבוצה, רפי גורדיצקי. הגדיל לעשות המנהל המקצועי עוה"ד שי האוזמן שאמר: "מבחינתי המצטיין של הקבוצה הוא רפי המאמן הכושר שלנו". המחמאות שמקבל גורדיציקי הוא בעיקר בגלל ההכנה הגופנית הטובה של השחקנים לאורך העונה, שמירה על בריאות השחקנים בעונה לא פשוטה. נכון שהיו לא מעט פציעות לאורך העונה באשדוד, אבל ללא גורדיציקי כנראה שהן היו הרבה יותר משמעותיות. לצד גורדיציקי צריך לציין גם את הצוות הרפואי של הקבוצה שעבר עונה לא פשוטה, עם לא מעט פציעות ועשה את המקסימום הנדרש ממנו.

הברקוביץ' על הקווים
עופר ברקוביץ' בהחלט רשם עונה גדולה באשדוד. לדעתנו הוא בהחלט אחד מהמועמדים למאמן העונה לליגה כולה. ברקוביץ' בתור מאמן של עולה חדשה בהחלט עמד בציפיות ואנחנו מזכירים לכולם שהציפיות בקיץ היו רק להישאר בליגה ולסיים בשמונה הראשונות. ברקוביץ' בהחלט עשה הרבה מעבר לכך. הוא הצעיד את אשדוד למקום השישי בליגה ולחצי גמר הגביע בנוקיה מול מכבי ת"א. הוא הצליח להחזיק את הקבוצה במתח גבוה לאורך כל העונה וכמעט ללא חיכוכים בין השחקנים, נכון שלא תמיד כולם היו מרוצים אבל, בגדול, ברקוביץ' בהחלט עשה את שלו ועם מבחן התוצאה אי אפשר להתווכח, ההוכחה הכי טובה להערכה שהוא זכה לה העונה, היא בדמות הארכת החוזה שלו גם לעונה הבאה. ברקוביץ' המנוסה יודע שהעונה האחרונה כבר נשכחה ועכשיו יש לו את מבחן העונה השנייה, שכמו שאמרנו היא תמיד יותר קשה, היתרון שלו הוא שיש לו את הפריבילגיה להמשיך לפחות עם ארבעה שחקנים מהעונה האחרונה וזה כבר משהו.

טעם לפגם
יחד עם כל המחמאות על העונה של אשדוד, אפשר בהחלט להוסיף גם כוכבית קטנה, קצת חסר לנו הצביון המקומי בקבוצה, אז נכון שאין איזה כוכב על בנוער, אבל יוני דרעי כבר שם וגם אם הוא לא איזה כוכב, קצת יותר דקות במהלך העונה בהחלט לא היו הורגות אף אחד. כן או לא מוכן לליגת העל, זו שאלה לגיטימית שאפשר להתווכח איתה הרבה לאורך העונה וגם לעונה הבאה, רק שמבחינתנו להפסיד ב- 40 הפרש בנוקיה או 50 הפרש עם דרעי על הפרקט לא נראה לנו כזה משמעותי. היינו גם חותמים על ניצחון רק בעשר הפרש בליגה מול ירושלים אבל עם רבע שעה של דרעי על הפרקט. בסיבוב השלישי כבר נרשם שיפור קטן, אבל זה עדין ברמה של טיפות. בעונה הבאה? זו אחת השאלות שיצטרכו גם באשדוד וגם דרעי לענות עליהם בקיץ.

רגעי השיא: חצי גמר הגביע בנוקיה והגעה לפלייאוף
אין ספק שרגע השיא של מכבי אשדוד העונה היה ההגעה למעמד חצי גמר גביע המדינה בנוקיה מול מכבי ת"א. ברור שהמשחק עצמו כבר היה פחות נעים, אולם כל ההייפ בעיר סביב המשחק בהחלט היה רגע שיא שהרבה ייקחו איתם העונה. כל ההגעה למעמד הייתה מרגשת, ההכנה, הציפייה לפני ובעיקר היום עצמו, הוא משהו שיירשם בספרי ההיסטוריה של העולה החדשה בליגת העל. בנוסף גם סיום העונה בדמות סיום במקום השישי וההגעה לסדרת רבע הגמר מול הפועל י-ם. אף אחד לא חשב בקיץ שאשדוד תסיים במקום השישי בליגת העל עם הגעה למעמד חצי גמר גביע. אשדוד בהחלט רושמת עונה עם הרבה שיאים שבהחלט אפשר להוסיף לכל אלה גם את רצף הניצחונות של הקבוצה וההגעה למקום השני בליגת העל, בסמיכות למכבי ת"א. חלק מאוהדי הכדורסל בעיר, יציינו גם את ההגעה הראשונה של מכבי ת"א לעיר בחג החנוכה גם שווה רגע שיא קטן לקבוצה ולכדורסל בעיר.

רגע הביזאר של העונה: משחק ללא קהל מול מכבי ת"א
לצד שיאים, צפינו העונה ברגע ביזאר וממש לא הגיוני שלא הגיע דווקא מהקבוצה, אלא ממנהלת הליגה. העובדה שמשחק כל כך מסקרן כמו מול מכבי ת"א בבית נערך בסוף ללא קהל, היא פשוט חטא. אם אמרנו שעבור רבים בעיר הגעה של מכבי ת"א לאולם הקריה משולה לשיא, אז העובדה שהמשחק שוחק מול יציעים ריקים ששומעים את קול חריקות הנעליים של השחקנים, אומרת דבר אחד: אנטי ספורט, בלי אווירה של כדורסל וספורט פשוט אי אפשר לשחק. לצד הרגע הזה, גם רצף ההפסדים של הקבוצה בהחלט לא ייכנס לקלטת של הרגעים היפים של העונה. אולם ללא ספק, המשחק ללא קהל של מכבי לוקח בגדול את כולם ולצערה של הקבוצה, ממש אל באשמתה. מי שנפגעו הם בעיקר האוהדים ואחרי זה גם הספורט.