הרבה עבודה מצפה למאמן עמיר תורג'מן במהלך פגרת השזרוע הקרובה, במהלכה יוציא את הקבוצה למחנה אימונים בן ארבעה ימים בקיסריה. הפגרה באה למ.ס אשדוד ממש בזמן, כי מתברר שהחילופים בעמדת המאמן אומנם הועילו לתיקו 1:1 מול עשרה שחקני הפועל אשקלון, ואפילו לניצחון מרשים מול בני יהודה בחוץ, אבל מה זה שווה אם אתה מפסיד את משחק העונה בעכו בצורה שיכולה לייאש את האוהד האדיש ביותר של הקבוצה.

עושה רושם שמשהו לא עובד במ.ס אשדוד בשנים האחרונות, בהן הקבוצה ירדה ליגה, עלתה ליגה והחליפה מאמנים כמו גרביים. הקבוצה שנחשבה סופר אטרקטיבית בעידן של אלישע לוי ויוסי מזרחי הפכה לקבוצה רדודה ומשעממת ובמקביל גם לקבוצה שנלחמת על חייה בליגת העל, לא תמיד בהצלחה. תורג'מן יצטרך להיות לא רק המאמן אלא גם סוג של רופא המומחה.

זה השחקנים או המאמן?

הפגרה היא בדיוק הזמן לשבת ולחשוב שאולי הבעיה של הקבוצה לא הייתה רק בעמדת המאמן. אולי זה לא ניר קלינגר, אולי לא אייל לחמן, אולי לא רוני אוואט שעלה ללאומית ואחרי שנה וקצת נאלץ לעזוב גם את עמדת עוזר המאמן, אולי גם לא רן בן שמעון שבהזדמנות הראשונה ביקש לעזוב, אולי לא ראובן עטר שהיה בטוח שיש לו חומר שחקנים כמו בליברפול, ובטח לא עמיר תורג'מן שנחשב לכוח עולה בשוק המאמנים, וממש לא יוסי מזרחי שהזדרז להכריז שהוא נשאר במחלקת הנוער ושאת דרכו בקבוצת הבוגרים סיים.

אגב, מחלקת הנוער של אשדוד (ולא רק קבוצת הנוער) עושה השנה דברים יפים מאוד על המגרשים. אבל בקבוצת הבוגרים משהו לא עובד והגיע הזמן לעשות חושבים, וזה בדיוק הזמן של תורג'מן לסדר את הרהיטים במועדון. אם בעבר אמרו שג'קי בן זקן מתערב בהרכב ובחילופים, אז הינה הוא לא פה ובכל זאת העסק מקרטע על המגרש, גם בגזרת הנקודות וגם בצורת המשחק.

תורג'מן הגיע למצב נתון ומאוד בעייתי. בחלק האחורי של הקבוצה אין לו שום אפשרות לשום אלתורים. ירדן קרישטול הוא השוער (עד שג'רפי יחזור לכושר). טום בן זקן הוא המגן הימני ואין שום מגן אחר. ויקטור גנב הוא הבלם המרכזי ואין לו שום מחליף. ואם תורג'מן החליט שקרלו ברוסיץ' ולא אוראל אדרי הוא הבלם השני שלו במקום ניר ברדע שנפצע, הרי שהמגן השמאלי שלו הוא אביב סלומון ואין לו מגן אחר במקומו. טוב או רע? בינתיים ההגנה של מ.ס אשדוד היא הכי גרועה בליגה, ותרצו או לא זה מה יש.

מול הפועל עכו זה היה פשוט עצוב. עכו קבוצה חלשה, אולי הקבוצה הכי חלשה בליגה. למרות הכול עכו הבקיעה פעם אחת, כמעט כבשה פעם שנייה בדיוק כמו בפעם הראשונה, וכדור עכואי אחר פגש את הקורה. נכון שיואב ג'ראפי אמור לחזור, נכון שניר ברדע אמור לחזור, ואז יהיה אפשר להסיט את ברוסיץ' לצד השמאלי ואיכשהו להתאזן. תורג'מן צריך לקוות שזה השינוי שהקבוצה צריכה כדי להוריד את מפלס הספיגה, שכרגע מעורר דאגה. בעידן של תורג'מן אשדוד ספגה שער מול אשקלון, ספגה שער מול בני יהודה, ספגה שלושה מול באר שבע, והינה גם מול הפועל עכו הריטואל נשמר.

אבל אם לפני כן אשדוד כבשה בכל המשחקים בהם תורג'מן עמד על הקווים (שער מול אשקלון, אחד מול בני יהודה ואחד מול באר שבע), הרי שמול הפועל עכו התפוקה נעצרה על קו האפס, למרות היריב החלש.

כישרון התקפי בלי קבלות

אשדוד נתפסת כקבוצה עם שחקנים כישרונים ויצירתיים, כאלה שיכולים להכריע משחקים בפעולה אחת טובה. זה גדי קינדה, בלסינג אלקה, דין דוד, דן ביטון, אדילסון באהיה ולפעמים גם בנצי מושל, שבעת צרה קם מהספסל.

אלא שקינדה, שעשוי בחודש ינואר לעבור לאחת הקבוצות הגדולות, תלוי במצבי רוח. לעכו הוא הגיע עם מצב רוח לא מרומם במיוחד, אבל קשה לראות את הקבוצה מסתדרת מינואר בלעדיו.

פרח הטייס דין דוד, שפתח בעכו, עדיין לא ממש הגיע לליגת העל.

מאוריציו קורדיירו, מלך השערים של הקבוצה (שני שערים, כן?) אפקטיבי רק אם מפעילים אותו נכון.

באהיה לא בכיוון ולא נתן עד היום ולו משחק אחד סביר.

דן ביטון, זה לא השחקן משנה שעברה והעונה הוא כבוי על גבול החלודה.

תום מונד מנסה לפעמים לעזור מעמדת הקשר האחורי, ויקטור גנב לפעמים מאבד את הסבלנות ורץ למעלה להציל את המולדת, ואולי אם ברוסיץ' יחזור לשחק בצד שמאל נראה מהצד הזה קצת התקפות.

מחצית שלמה מ.ס אשדוד שכבה על חצי המגרש של עכו אבל לא הצליחה לשים כדור בשער, ולא שספרנו איזו החמצה אחת מסמרת שיער. השחקנים היו רעים בכל מה שקשור למסירה האחרונה או בעצם למסירה הלפני אחרונה. תורג'מן רמז שאלקה לא פתח מול עכו בגלל שלא היה מרוצה ממשחק ההגנה שלו, אלא שבהמשך המשחק אלקה נכנס כמחליף וזה לא היה אותו אלקה מהמשחקים הקודמים. אבל אם תורג'מן קיבל את ההחלטה שלא לפתוח עם אלקה החיוני כנראה שהוא הגיע למסקנה שאין ברירה. מול בני יהודה היו אלה קינדה וביטון שנשארו על הספסל בגלל איחור לאימון המסכם. עם קינדה זה עבד, עם אלקה לא. ורועי בקל, לכאורה אחד שיכול לעזור גם בהגנה וגם בהתקפה, התעייף אחרי משחק אחד אצל תורג'מן.

אחרי ההפסד בעכו דיבר תורג'מן על האגרסיביות של השחקנים שלו, או בעצם חוסר האגרסיביות. שחקני אשדוד שיחקו כאילו הם רוצים להציג לראווה את הכדורגל הברצלוני שלהם, ואילו עכו שיחקה כדי לסיים את המשחק עם שלוש נקודות, בהבנה שמדובר במשחק שיכול להכריע גורל של עונה שלמה.  

וכך בפגרה הקרובה, שבאה למ.ס אשדוד ממש בזמן, תורג'מן יצטרך להוריד לכמה שחקנים את האגו המנופח, לעבוד חזק על שיפור דרמטי במשחק ההגנה, שיפור משחק ההתקפה, שיפור כמות הכיבושים, שיפור המשמעת הטקטית, שיפור המשמעת בכלל והחדרת ההבנה שהקבוצה נלחמת על חייה בליגת העל, מה גם שהמשחק הבא יהיה משחק עונה נוסף, הפעם מול הפועל רעננה, משחק שאשדוד חייבת לנצח בכוח או במוח ובלי מרכאות.