חמודי כנעאן נחשב לכישרון ענק – יש לו יכולת פריצה עם הכדור ברמה אירופאית, יש לו בעיטה נפלאה ממרחקים בינוניים, יש לו שליטה בכדור אבל אין לו מספיק נוכחות במגרש ואין לו כיבושים (1 בפנדל) – והשאר - הרבה הזדמנויות, קורות וסחיטת הצלות מרהיבות מהשוערים וגם בישול אחד. מצופה ששחקן ברמה שלו ייצר מספרים אחרים.

מבחינת הנגיעות שלו בכדור הוא מהווה עוד שחקן מבין ה11 –

רן בן שמעון חייב לבנות מהלכים סביב חמודי – השחקנים צריכים לבנות לו מסדרון בדרך לשער, תרגילים צריכים להסתיים בכך שחמודי רץ עם הכדור לכיוון הרחבה כובש או מבשל.

חמודי כנעאן מוחלף בדרך כלל בדקות ה70 , (כי הוא מוציא הרבה מידי כוחות על ניסיונות לבנות לעצמו מצבי הבקעה) אבל שחקן כמו חמודי הכי צריך להיות בדקות המכריעות על המגרש, כשיותר עייפים, כשהמשחק של היריבה פחות מסודר, כשהמשחק נפתח וצריך מי שיודע לייצר התקפות מתפרצות קטלניות או כשהיריבה מובילה וסוגרת לך את המשחק ואז אשדוד צריכה לשחק עם כל הכלים ההתקפיים ועל כל הקופה... ובכל הסיטואציות האלו של דקות ההכרעה דווקא אז -  האס של אשדוד כבר לא על המגרש...

האם זה אומר שהוא צריך לחלק את הכוחות אחרת – או שהקבוצה צריכה להיעזר בו יותר נכון וחכם בשלבים הראשונים של המשחק?.

כשחמודי יוצא שוב ושוב בדקות המכריעות זה מונע בעדו להפוך להיות שחקן הכרעה וכוכבים נולדו כדי להפוך להיות שחקני הכרעה.

אגב, מה זה אומר על היד שלך אם אתה משחרר את האס ומושך קלף אחר במקומו מהחפיסה? 

אם אשדוד רוצה ליהנות מכנעאן העונה וליהנות ממנו אפילו יותר במכירה אטרקטיבית בסיום העונה – צריך לתת לו לנצח.

לאשדוד יש אס נוסף שלא מספיק בשימוש - הקפטן של הנבחרת הצעירה,  גילי כהן.

כהן בעל יכולת להנהיג ולנווט את הקבוצה מאחור, שחקן מדויק מאוד ומהיר - מנוצל יותר למשימות הגנתיות כשכישוריו ההתקפיים באים מעט יחסית לידי ביטוי. גילי כהן יכול להיות כמו שחקן וחצי וכנעאן יכול להיות כמו שחקן וחצי - אבל היום הם משחקים כל אחד כמו עוד שחקן במגרש.

אשדוד כמו כל קבוצה שרוצה לנצח, צריכה לבנות את שיטת המשחק על האסים שלה.