על מגרש גדול כמו בלומפילד ובמעמד כה מלחיץ, היה תמוהה מאוד שמאמן אשדוד בחר להעלות עם 3 קשרים במקום 4 שישלטו במרכז המגרש (לפחות בשלבים הראשונים שלו), היה תמוה עוד יותר שאותם השלושה שנבחרו הם שחקנים איטיים יחסית, מאוד איטיים ביחס לקשרי נתניה וגם לא כאלו שיכולים לשחרר מסירות מפתיעות לשלושת החלוצים שנתקעו במחצית הראשונה חסרי מעש והתבזבזו מקדימה לחלוטין, אבל זה בדיוק מה שאפשר למכבי נתניה להשתלט על כל המגרש ולעשות ככל העולה על רוחה בזמן ששחקני אשדוד לא מצאו את עצמם.

נכון שאם חמודי כנעאן ו/או מיכאל אוחנה היו משחקים, כל המשחק כולו היה משתנה, כי היה בעל בית באמצע שיודע לייצר מצבים, לשמור על הכדור ולבטל את ההגנה בהברקה בודדת, אבל הם כאמור לא היו והיה צריך למצוא להם תחליף בקישור, או לחלופין לעבות את הקישור כדי לחפות על חוסר יצירתיות.

גילי כהן למשל, שהוא שחקן מהיר, חכם ומדויק במסירות, יכול היה לפתוח מעמדת הקשר במקום מעמדת המגן, שם תרומתו לא גבוהה בעיקר כשיש על תפקיד זה אופציות התקפיות והגנתיות לא רעות.

עם גילי כהן כתוספת לשלישיית קשרים – אשדוד לא הייתה מגיעה למצב שנתניה שולטת במשחק באופן מלא ב35 הדקות הראשונות ועולה ל 3:0.

עד כמה המהירות הייתה חסרה לאשדוד אפשר היה להרגיש כשאקולטסה ומוגיס נכנסו למשחק.

מוגיס גם בישל נהדר את השער המצמק לאשדוד ונתניה רק חיפשה לבזבז את הזמן ככל האפשר לאור ההזדמנויות הלא מעטות אליהן הגיע אשדוד שרק חוסר מזל מנע קאמבק מפתיע ומרשים לאשדוד.

הרכב אשדוד וציונים:

יואב ג'ראפי - 4.5, טום בן זקן -5,  טימותי אוואני - 5 (מונטרי קהאני 69), ננאד צבטקוביץ'-5 , גיל כהן -5, נאור סבג – 4.5, ג'ורדן סבן -4 (אלטון אקולטסה 23 - 5.5 ), אלעד שחף - 4 , (מוגיס, 45 - 5.5), יעקב בריהון - 5 , שביט מזל -4.5, רועי לוי. 5.