"אל תבכה, זה חלק מלהיות אוהד ספורט ובעיקר אוהד של מ.ס אשדוד", אמרתי לבני במחצית. "גם אני בתור ילד חטפתי מכות כאלה כאוהד כדורגל, מזה נוצרו האהבות", ניסתי לנחם את אותי ואת עצמו.

מ.ס אשדוד שוב הגיעה אמש (ג') לאירוע גדול, אירוע שיכול היה לשנות את ההיסטוריה של הקבוצה, לחבר עוד את קהל האוהדים שהתחיל להתחבר להצלחות והקבוצה. אבל זה פשוט נגמר עוד לפני שהתחיל, שער דקה 6, שער 9, חילוף דקה 23, שער נוסף דקה 33 ובמחצית כבר אוהדים מחפשים לצאת בזמן לפני הפקקים.

היה קשה להיות אמש אוהד מ.ס אשדוד, בעיקר אוהד שהוא אבא לילדים שמתחילים להתחבר לקבוצה. לך תסביר להם שגם אתה ראית 5-0 מול חיפה, פנדלים מול בני יהודה, אכזבה מול סכנין. 

האוהד שלידי אמר לי: "זה נכון שדרך אכזבות גדלים ומתאהבים, אבל אפשר פעם אחת לקבל איזו הצלחה, משהו טעים, מתוק?", כמה שהוא צודק.

יציעי 4-5 בבלומפילד התמלאו אמש באוהדי אשדוד. אוהדי שהתחברו מחדש לקבוצה, המון ילדים, צעירים, הורים, אמהות, היה כיף להיות לפני המשחק ביציעם, הרגשת כמו בי"א בעיר, רק בתחושת חג.

אשדוד יצאה מחדרי ההלבשה, רק ברמה הפיזית, ברמת הרוח היא פשוט לא הייתה, המשחק התחיל וכבר נגמר. אפשר לדבר על כנעאן, מוגיס, אוחנה, כל זה לא משנה. 

יש לשחק משחקים בעונה ויש לשחק משחקים של מאני טיים, לאשדוד זה היה חסר מאד אתמול ובכלל, זה אולי מה שחסר לה כבר שנים.

אכזבה קשה הן לא המילים שיכולות אפילו לתאר את מה שהיה אתמול בחדר ההלבשה של מ.ס אשדוד, ברור שכמו האוהדים כולם מרגישים את האכזבה, את הבאסה.

המאמן רן בן שמעון לא הגיע למסיבת העיתונאים, כי איבד את קולו  עוד במחצית. מי שהגיע היה עוזרו משה אוחיון, שידע לבטא היטב את ההרגשה של כולם.

משה אוחיון : "אני מנסה לחשוב מה קרה לנו בפתיחת המשחק שכבר אחרי 35 דק' פיגרנו 3-0, זה היה מנוגד לכל מה שעשינו בתקופה האחרונה.

עשינו הרבה טעויות במחצית הראשונה ומשלוש אפס במחצית אי אפשר היה לחזור. לא חשבנו ככה להתחיל את המשחק.

אמרנו לשחקנים כמה חשוב למועדון להגיע לגמר ואפילו לקחת את הגביע. במחצית הדמעות כבר אצל כולם בעיניים, גם שלי. חלמתי להגיע עם אשדוד לגמר. זה מועדון שמתקדם, אסור לנו להראות ככה.

אבל אלה השחקנים שהביאו אותנו לחצי הגמר ואנחנו גאים בהם על זה. אני מאוכזב עבור משפחות שלמות של אוהדים שהגיעו לראות אותנו".