מ.ס אשדוד שיחקה סביר במחצית הראשונה, הייתה טובה יותר מהפועל חיפה. ההרכב שעלה אומנם ידע ללחוץ, להילחם, להיות ראשון לכדורים, לסגור הרמטית את האמצע (עם הצמד אנדזי את איג'יי) אבל היה חסר את השחקן הנוסף שידע לייצר מצבי הבקעה, שחקן יצירתי שישבור את ההגנה וייצר מצבי הבקעה.

אשדוד העמידה לטובת משחק ההתקפה 4 סוסים דוהרים כמו ממאטה, סתיו נחמני, אדיר ורועי לוי. 2,3 מהם זה מצוין, 4 זה יותר מידי. זה כמו להוסיף עוד כפית סוכר לתה כי אין נענע או עוד כף מלח לסלט. המינון הנכון הוא הקובע ולא הכמות.

במקום להוסיף עוד מהמלח, אשדוד הייתה צריכה דווקא את הפלפל, שחקן שידע לשלוח אותם למצב דהירה ו/או לתת להם את הכדור לרגל/לראש בתוך הרחבה ו/או לייצר דאבל פס פנימה ו/או לשבור הגנה מסודרת בדריבל.

ובלי הפלפל, מעבר למצב בודד שנוצר מההגנה לרועי לוי שמצא את עצמו באחד על אחד מול השוער ג'רפי, אשדוד לא יצרה מצבי הבקעה, לא חדרה לרחבת חיפה, לא עשתה דאבל פסים וגם לא בעטה מחוץ לרחבה.

לאחר שחיפה כבשה את השער הראשון והיחיד שלה, החלו החילופים של המאמן אלי לוי  שהכניס בזה אחר זה שחקנים שהיו אמורים להציל את המולדת, אולם ארבעה מתוך חמש החילופים היו של שחקנים קרים, שחקנים שכמעט (או בכלל לא) לא ראו דקות משחק העונה: אליה גטהון, אלי טמם, כנעני ובן לוי.

ידוע ששחקנים קרים לא מרבים לייצר מהלכים נועזים, הם נרגשים יותר וחוששים מלעשות טעויות, הבטחון שלהם עם הכדור הוא בגובה דקות המשחק שלהם.

עכשיו כש4 מהם עולים יחד להרכב שאמור תוך מספר דקות לשנות את המשחק ולהביא מהפך, התוצאה היא - משחק התקפה אנמי. אף אחד מהם לא הצליח לבצע ולו מהלך אחד שעשוי היה לסכן את שער חיפה.

מי שעמד להיכנס וכבר נרשם ועמד על הקו - היה נעם מוצ'ה שחקן חם שבהחלט עונה להגדרה של שחקן יצירתי שדוחף קדימה ומגיח מהקישור אל תוך הרחבה כדי ליצר מצבי הבקעה (פלפל אם תרצו). אולם ברגע האחרון המאמן אלי לוי התחרט והכניס את אליה גטהון, השאיר את מוצ'ה על הספסל. 

אשדוד שיחקה לכאורה מאוד התקפי - עם 4 חלוצים, אבל ריבוי חלוצים (ראה ריבוי המלח) לא יוצר מצבי הבקעה, רק מדלל את הקישור ומאפשר ליריבה להיות יותר זמן עם הכדור ולהגיע מהר יותר לרחבת היריב.

לזכותה של אשדוד ניתן לומר שהיא רצתה וגם רצה יותר מחיפה אך הריצה הסתיימה בכך שההתקפה נתקלה בקיר מבלי יכולת יצירתית לעקוף אותו. יש מצבים ששחקנים כמו רועי לוי ומאמטה מצליחים לשבור את הקיר, הפעם עמד מולם הבלם מאיימבו שהוא יותר ממ"ד. לאשדוד לא היה שחקן יצירתי שידע פשוט לעקוף אותו או למשוך אותו אליו ואז לשחרר מסירה מתוחכמת להגנה מדוללת ברחבה.

למאמן אלי לוי יש את כמעט את כל המצרכים ליצר מתכון מנצח. מה שחסר לו כדי להיות שף מנצח, זה המינון הנכון, שיצור את האיזון הנכון שיביא לנו את הטעם של הניצחון.