מועדון הרמת המשקולות גל אולימפי אשדוד ממשיך להביא כבוד וגאווה לעיר, והפעם עם זכייתם של משלחת ספורטאי המועדון במקום השני באליפות אירופה למאסטרים (גילאי 35 +), שנערכה בחודש שעבר בפולין. זוהי למעשה הפעם הראשונה שישראל מצליחה להביא מדליה קבוצתית הביתה.

את המקום השני והמכובד חלקה הקבוצה הישראלית מאשדוד עם קבוצת מרימי המשקולות הפינית כשהיא מובילה עליה ברמת הביצוע. במקום הראשון של התחרות זכתה הקבוצה הפולנית בהפרש של שתי נקודות בלבד.

הדבר קורה אחרי שחברי המועדון גרפו 9 מדליות זהב מתוך 20 קטגוריות שונות באליפות ישראל שנערכה בסה"כ כשבוע וחצי קודם לכן. באותה תחרות זכו הנציגים מאשדוד ביותר מ-30 מדליות (מקומות ראשון עד שלישי) בקטגוריות השונות.

לצד הזכייה ההיסטורית, המשלחת מאשדוד שמנתה 11 ספורטאים וספורטאיות זכתה בעשר מדליות נוספות בחלוקה לקטגוריות הגיל והמשקל השונות. הם כולם זכו במקומות 1-3 למעט ספורטאי אחד שזכה במקום הרביעי לקטגוריה. בתחרות בסה"כ השתתפו כ-900 מתחרים מכל רחבי אירופה.

את המועדון שמביא כבוד גדול לעיר ולמדינה, מוביל ביד רמה יורי אוזליאנר, מאמנה לשעבר של נבחרת המשקולנים הישראלית. לדבריו, בזכות תמיכתה של הרשות המקומית, המועדון לא רק זוכה לגדל אלופים – אלא מאפשר למתאמנים חדשים להצטרף לאימונים ללא עלות כלל.

"התודה היא לעיריית אשדוד ולראש העיר ד"ר יחיאל לסרי שנותנים לכל זה לקרות" – הוא אומר, וכמובן למנכ"ל רשות הספורט העירונית יורם אסרף שהוא כמו שליח משמיים – אין לי דרך אחרת לתאר את זה".

מלבד אליפויות אירופה וגביע העולם, למועדון שני נציגים אולימפיים - יגאל אלשנבסקי ודוד לטבינוב וספורטאי נוסף - ארתור מוגורדומוב שזכה בשלוש מדליות זהב בגביע העולם. מתאמנת נוספת במועדון - אולגה שפירא - מחזיקה במקום הרביעי באליפות אירופה בהרמת משקולות לבוגרות.

כמי שמוביל את המועדון, מה זה עושה לך לראות את המתאמנים שלך קוטפים את המקומות הראשונים?

"וואו. השאלה שלך לוקחת אותי הרבה שנים אחורה. כספורטאי צעיר בחבר המדינות שמנעו ממנו להשתתף בתחרויות רק כי הוא יהודי – זה הרבה מעבר לכבוד וגאווה.

אני עוד זוכר איך מנעו ממני לעלות לטיסה לתחרות. כמובן שזה לא הייתי רק אני, אלא עוד הרבה ספורטאים אחרים שנאלצו לשנות את שמם רק כדי להשתלב - וגם אז זה לא היה ב-100%.

יום אחד, כשעוד הייתי קצין בצבא והחליפו לי את הלאום בתעודת הזהות מאחר וכיהודי אסור היה לשרת בצבא, הבן שלי חזר מביה"ס וסיפר לי שילדים אחרים לעגו לו וקראו לו יהודי כגנאי. כאן כבר הודעתי לאשתי שאנחנו עוזבים. אני לא מוכן שהילד שלי יתבייש בלאום שלו.

אז כשהחבר'ה שלי מתחרים היום כיהודים תחת דגל ישראל שהיא מדינת היהודים, זה המנוע שלי להמשיך הלאה".

למרות הכבוד הגדול לישראל, המתחרים בקטגורית המאסטרים לא זוכים לתמיכה מצד המדינה

את השיחה על הזכייה הקבוצתית ההיסטורית באליפות אירופה ערכנו באולם האימונים של מועדון גל אשדוד ברובע ה', יחד עם מקסים סבירסקי שזכה במקום השני לקטגורית באליפות אירופה וסרג'יו בריטבה, משקולן וותיק שזכה אף הוא במקום השני לקטגוריה, אשר עמד מהצד השני של הקו.

לדברי בריטבה, "זו כנראה הקבוצה הכי טובה שהייתה אי פעם בארץ, לא רק בגלל הכמות, אלא גם בגלל האיכות. זה לא רק שהם זכו במקומות הראשונים, חלקם אף שברו שיאים אירופיים ובתחרויות אחרות - גם עולמיים".

כאחד המתחרים הוותיקים בקטגוריית המאסטרים, בריטבה מספר כי מאז שהענף החל להתהוות בשנת 89', מצטרפים אליו עוד ועוד ספורטאים בני 35 ומעלה, כאשר ישראל ומחוז הדרום בפרט מובילים במשך שנים בראש הטבלה.

לדבריו, למרות הכבוד הגדול שהמתחרים בקטגורית המאסטרים זוכים להביא לישראל, הם אינם זוכים לתמיכת הרשויות, מה שאומר שאת כל ההוצאות סביב התחרות, כולל הטיסה, דמי ההשתתפות בתחרות, הלינה ואפילו החולצות – הם נושאים עליהם.

"חשוב להבין שזו תחרות רשמית לכל הדבר המוכרת על ידי איגוד הספורט האירופאי" – הוא אומר, "ואני חושב שמעבר לעזרה הכספית, המתחרים - שמגיעים להישגים שבשום ענף אחר לא מתקרבים אליהם - צריכים לפחות לקבל הוקרה ממשרד הספורט הישראלי".

"בעיניי, זה עניין בסיסי לתת לאנשים האלו את הכבוד להמשיך לייצג את המדינה בכבוד וברצון" – הוא מוסיף. "אסור לדלג על הנושא הזה. זו אפליה ספורטיבית, זה נגד כל ההיגיון ונגד כל האתיקה של הספורט".

מקסים סבירסקי הוסיף: "היינו שמחים לפחות לסיוע בנושא הייצוגיות, שלנבחרת הישראלית יהיו מדים אחידים ושעל החולצה יופיע דגל ישראל ושם הספורטאי. אפילו את הדגל אנחנו קונים בעצמנו ומביאים איתנו...בסוף אנחנו מייצגים את המדינה ואנחנו רוצים לעשות את זה בכבוד".